7.1 התחלה מחדש\תעודת גמר
או בעצם הסיפור על מה שהיה ועתיד לקרות.
ועכשיו (כעת) כאשר הקץ (הסוף) מגיע (מופיע) מעבר לפינה, עליי (אני צריך) להחליט מה אני אונס (להכריח את) אותה (הגברת) איך אנוכי (ואני) נזקקתי (הייתי צריך) לזה כמו אוכל לנשמה, לא מתחרט (להצטער) על (על) מחשבותי, רק מהרהר על הביצוע הלא מוצלח של האפיזודה (הפרק), כמו חלק מספר שאף אחד לא עיין בו, כי הוא תפל (חסר עניין), ולא ממש מעניין, כל מה שחפצתי (הייתי רוצה) בו באותו רגע היא שטנה (רוע) טהורה, שתכפר (שיפצה) על אובדן (על מות) יקירי, שתכפר על הכאב, היא (הגברת) לא צריכה לדעת את מה שעבר עליי, כמו בשיר (היצירה) אשר לקח חלק (פגעה בי) ממני, ותו לא, אין עוד מלאכים (שליחים) למלאך (לשלוח) (-הערת המחבר – למלאך LE MAL ECH) , ואין עוד כבשים (כמו שה) לכבס, בעצם אנו חוזרים לנקודת המוצא (אפס), שבה כלום לא קרה בעצם, רק אני סורר (בוגדני) בחוקה ובחוקיה (שנים עשר ולא עשרה) עוד שנים נוספו אחר מכן (יותר מאוחר), במלחמה הגדולה (עתידה לבוא), בעצם צריך שיהיה ספק (אולי), שיהיה מוצא (דרך) לנפש (הנשמה), שתגיע (תבוא), הגאולה, אבל איזו גאולה?, אולי הרס (ההחרבה) של כל העולם כפי שאנו (בני האדם) מכירים אותו, ואולי, השמש לא תפציע (יזרחו) מחר, והשחור (בחושך) יתעלה וימתן את הטוב (טהרה), אשר יאבד (תמצא) את משמעותו (ויאמר), והם יהיו יחד (נשאר), כידידים טובים, כמו אני ועצמי (שקרן), אני (אלוהים) זה דבר (הזה) מוזר.