June 10, 2000


8.3 והיום, כבר לא מסתכלים עלי אחרת.

"אין לי שום בעיה עם הומואים, דווקא יש לי חבר הומו", כמה פעמים צלצל המשפט הזה באזני לפני שהחלטתי לעשות משהו, והנה אני עושה, לכבוד שבוע הגאווה. אני לא חושב שצריך להיות הומו כדי להיות ספר,דוגמן,מעצב אופנה או זמר טוב (למרות שהכי טובים הם כן), הם מתלבשים טוב יותר, רגישים, עדינים, מכבדים נשים ועוד כל מיני סטריאוטיפים שלא בהכרח נכונים. הומואים, או עליזים או גאים, נכנסים גם למועדונים ראשונים, ויש להם גם את המסיבות הכי טובות, והפאבים הכי אינים בעיר. ואני, עם כמה שאני מכבד את זכויותיו של האדם טוען:"אין שם דבר פסול בלהיות חד-מיני אבל גם לסטרייטים יש זכויות". גם אני רוצה להכנס למועדונים, אני אפילו מוכן להשלים עם מבט מחמיא מצד גבר, ואולי אפילו ללטיפה מרמזת אבל אני מקווה שכשאני אכנס ידעו להבדיל וידעו שאני סטרייט, אולי אני אלך עם חולצה כזו??
אני גם לא אוהב את אלה שאומרים: "אין לי שום בעייה עם הומואים כל עוד הם לא שועים את זה מולי" ומה, רוב הגברברים האלו מפנטזים בלילה על החברה שלהם עם בחורה אחרת בזמן שהם מאוננים (ולדעתי אין הבדל בין הומו ללסבית). וכבלל אלה שאוהבים לסביות ושונאים הומואים הם צבועים, כי לדעתי לכל אדם, ללא קשר למה הוא, יש זכות לאהוב ולקב אהבה ממי שהוא רוצה כל עוד הוא לא כופה את עצמו,לכן ביסטיאליזם (יחסים מינים עם חיה) היא סטיה והומוסקסואליות היא דבר טבעי (אחרת למה יש את זה כרוב החיות בטבע?) ומי שישלול את דברי על סמך התנ"ך אני אגיד לו שזה רק כי התנ"ך שולל כל פעילות מינית שבסופה לא מובאים ילדים כי הוא נכתב בתקופה שבה היתה תמותה גדולה והיה צורך להגדיל את הילודה בצורה משמעותית.
ונחזור לנושא, נכון, אני לא הומוסקסואל, אבל גם לי, כמו כל המצטדקים יש חברים כאלה, ואני לא מאמין שתהייה לי התנגדות כלשהי או דחייה מלראות אותם מפגינים אהבה בפומבי, למרות שאני אישית מעדיף רק להפריש דברים מהישבן שלי....
(10 ליוני 2000)