בשינוי היו היום בחירות, אני דווקא הייתי מרוצה מהתוצאה, אבל כרגיל הדמוקרטיה הוכיחה שהיא לא שיטה טובה מספיק. מסתבר שחברי מועצת שינוי יכולים לשנות את הכללים בזמן המשחק. כמו שחוויתי לא מעט פעמים בחיים, קשה לקבל הפסד, וכשיש כזה אנשים בוחרים בדרכים נלוזות. המהלך "המבריק" של פורז וחבריו רק מוכיח את זה. באים נגד לוונטל בטענה שהוא מורד, שהוא לא התנועה האמיתית. אותו דבר עשו עם חברים במרצ שרצו לעשות אותו דבר.

אבל זו סתם האג'נדה המפגרת שלי, שאני רוצה לקדם צעירים.

אני מת להרים כבר מפלגה של צעירים, כזו שתראה בעצם שיש לנו מה להגיד, שלחלק מהאנשים נמאס להתקרב לגיל שלושים ועדיין לחיות על חשבון ההורים. אני רוצה להרים מפלגה כזו שתוכל לומר "אנחנו כאן". הבעיה היא שהזקנים לא כל כך ממהרים ללכת. הם מעדיפים לצאת נגד השינוי. העובדה היא שאפילו במרצ, שנתפסת כמפלגה יחסית צעירה, חברי הכנסת עומדים על גיל ממוצע של מעל ל- 50. אין מפלגה צעירה אמיתית, אין לי ולחברי ייצוג. אין לנו מה לחפש שם.

המהפכה הפרוורטית מתקרבת, היא תבוא והיא תראה שיש לנו מה לעשות, שיש אפשרות לצעירים להרים אג'נדה.

את לוונטל הכרתי בלימודי, הוא בחור חביב, לא דומה לדעותי, אבל דומה מספיק לאופי שאני רוצה בתור חבר כנסת. חבל לי ששינוי הובילו מהלך כזה, אני מקווה שאחרי הפריימריז במרצ לא יעשו אותו דבר. למרות שזה יכול עוד לקרות.

הרעיון של למצוא אנשים איכותיים, כאלו שאיכפת להם, הוא חשוב. אני מעדיף מישהו שיש לו אג'נדה ששונה משלי אבל שיש לו אידיאולוגיה על אחד שאין לו. לכן אני מעדיף לפעמים לעזור גם לאנשים שלא ממש תומכים בדרך השמאל. יש שני כלל חשוב אולם לתמיכה שלי האמונה בשלטון החוק . בלי אמונה בכזה אין על מה לדבר.

אגב, לדעתי הלא משפטית, אם חברי שינוי אכן יפרשו, יש ללוונטל עילה נזיקית לתובע מהם את כספי מימון המפלגות על פי עילה נזיקית, והייתי שמח אם הייתי יכול לייצג אותו בכזו תביעה.