« דמוקרטיה! | Main | את »
January 13, 2006
דמוקרטורה
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)ישראל כיום היא דמוקרטורה, היא דמוקרטיה פורמאלית אך ללא זכויות אזרח. אין חוקה, יש חוקי יסוד, אין זכויות אדם, יש צווי אלוף וצווי ממונה על מנהל האוכלוסין. הרשות המבצעת מחזיקה בכל מקרה יותר מדי כח ובכל מקרה הרשות השופטת קורסת תחת עומס העתירות נגד הממשל. מבקר המדינה מוציא דוחות על שחיתות, ומר זאף הנכבד אומר שזה בגלל הדמוקרטיה?
אומר זאף כי:
לא צריך לפחד יותר מדי מהמילה דיקטטורה, ולא צריך לקדש יותר מדי את המילה דמוקרטיה. אלה הן רק שיטות טכניות לממשל. תיאורטית, הרוע יכול לבוא בלבוש דמוקרטי, כפי שאנחנו כבר למדנו. למשל, אם פתאום רוב העם יחליט לעשות מעשה לא מוסרי כמו לגרש את הערבים מיהודה ושומרון. ובצורה דומה, הטוב יכול לבוא בלבוש דיקטטורי.
זאף, כנראה שלא מבין מספיק בדמוקרטיה, שכן זכויות המיעוט וזכויות הפרט הן חלק אינהרנטי מהדמוקרטיה. וכשמתרחשים מהלכים דמוקרטיים כמו התחדשות דורות במפלגות, שמצד אחד מאשימים אותם בעסקנות ובצד השני קוראים לאחרים "פלנגות מאפריקה" , זה המימוש של הדמוקרטיה, היכולת של כל אחד להצליח, אותו משה כחלון - "הילד מגבעת אולגה" הראה לכולנו שהיופי בדמוקרטיה הוא להיות זה שמנצח. הכללים ברורים ואסור לשנות אותם. ברור שמצביעיו לא ציפו לכך שהוא יגיע ראשון, אלא הצביעו לו כדי לחסל אחרים, אבל מי שמצביע יודע את כוח הצבעתו.
הדמוקרטיה היא נפלאה, היא מאפשרת כללי משחק ידועים מראש, וכל מי שמפר את הכללים לא ראוי לשחק בה. הדיקטטורה נטולת כללים, והכל לגיטימי, כולל הפיכות צבאיות.
הדמוקרטיה מוכיחה את עצמה שוב ושוב על ידי כך שהיא מביאה אוכלוסיות איכותיות עם רצון להשפיע, בעוד שהדמוקרטורה רק משחיתה ומנסה לקרב לצלחת. ישראל עדיין דמוקרטורה, אבל עדיף דמוקרטורה על דיקטטורה ועדיף דמוקרטיה על דמוקרטורה. בשביל להפוך את ישראל לדמוקרטיה צריך כוחות צעירים, חדשניים ובעלי הבנה הומניסטית. בלי ההומניזם אין כל ערך לדמוקרטיה. ההומניזם הוא שמוליד את כללי המשחק. הדמוקרטיה היא אמצעי להגשים את ההומניזם. אם היתה דרך יותר הומניסטית מדמוקרטיה הייתי בוחר בה, אך בינתיים אין. דיקטטורה אינה הומניסטית כיוון שאינה מאפשרת לפרט להתבטא בצורה חפשית ולעשות את רצונו. דמוקרטורה אינה הומניסטית כי היא משחיתה את הציבור.
הבעיה בישראל, שוב, היא שלאנשים אין מושג מה אומרות המילים "שלטון החוק". בשבוע הבא אני אצא בוקר אחד לצלם ברחוב הפרות חוק שנראות לנו לגיטימיות כל יום. שלטים מודבקים על רכוש פרטי, גרפיטי, אנשים חוצים באדום, זנות, הימורים, נסיעה במהירות מופרזת, הכאת ילדים, אונס בתשלום, התעללות בבעלי חיים, הלעטת אווזים, אלימות מילולית, אלימות פיזית, כל הדברים האלו נצפים יום יום, והאדישות לכך באה גם מרשויות החוק. אם הרשויות היו אוכפות את החוק אז העבריינים היו פחות מרוצים, אולם היה כאן כבוד לחוק. כבוד לחוק אומר, אגב, גם שלמשטרה אסור להשתמש באלימות ואסור לה לחקור חקירה לא הוגנת. אסור למשטרה להטפל לאזרח.
אבל מי צריך להטפל לאזרח כדי לגלות פשע? בואו בלילה לרחוב בן אביגדור, למתחם הבורסה, לתחנה המרכזית, ותעצרו את בתי ההימורים. כולם יודעים שהם שם, אבל אתם נמנעים מלעשות דבר.
האם זה שלטון חוק?
אם במדינת ישראל לא סוגרים בתי הימורים, למה שיטפלו באלימות משטרתית או בשחיתות שלטונית?
נכתב על ידי jk ביום\שעה January 13, 2006 12:56 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
|
ישענר זאף |
שלום רב יהונתן. הדוגמה שהבאת - ההשתלטות של עמיר פרץ על העבודה - ממחישה בצורה מעולה את מה שאני מנסה לטעון. הדמוקרטיה יש לה חולשות רבים. לדעתי זרעי השינוי התודעתי כבר קיימים החברה. |
|
פיגו |
יהונתן, כל הכבוד לך שהצלחת להגיב ברצינות ושיקול דעת על הטקסט ההזוי הזה. אני מוותר על הנסיון. כן, ישענר, זה כנראה בגלל "הדעה הקדומה" שלי. |
|
יהונתן |
ישענר, אני מסב להאמין שדעה קדומה היא שמעכבת את בוא הדיקטטורה. אני חושב שמדובר יותר בחפצות חיים וחירות. דיקטטורה לא יכולה להיות חירותית, דיקטטורה לא יכולה להיות חפשית. מרכוז השלטון לא מדברת על הפרת שחיתות, אלא על יצירת מבנה שמחזק אותה. הרעיון של שחיתות מדגים למה חשוב שהדמוקרטיה תלחם עם יד קשורה מאחורהי הגב כדי למנוע מצב של דיכוי חירויות אזרח. לעניין, אגב, הן פרץ והן לוונטל הצליחו לא כי פקדו פלנגות. הם הצליחו כי הם הביאו מספיק אנשים שאיכפת להם. לגבי לוונטל אני יכול לומר בוודאות שקבוצת האנשים שלו איכותית ובעלת כח לא מבוטל בארץ. לגבי פרץ, המפקד שלו במפלגת העבודה לא היה מושחת יותר משל האחרים, ואם בוצעו עבירות פליליות אז שהמשטרה תטפל, אם לא, אז אתה מוזמן לפתוח בקובלנה פלילית. פרץ הוא מנהיג ראוי, הוא מהווה התקדמות של דור. אני לא מפחד מפרץ, אני לא מפחד מלוונטל, אני כן מפחד מאנשים שמנסים לומר שהליכים שנותנים ביטוי לדעת הרוב הם פסולים. דעת הרוב אינה תמיד נכונה (אחרת לא הייתי יכול להצדיק את מלחמתי לשנות את החברה) אבל היא צריכה להיות מקובלת כל עוד היא לא סותרת ערכים בסיסיים של החברה. אם יש לך בעיה עם דעת הרוב אתה מוזמן לנסות להשתלט באמצעים פופוליסטיים על הכנסת ואז לקדם דיקטטורה. אני מאמין שהדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה לכך. אגב, לא הייתי מעודד את קידום הרעיון הזה, כי הוא עלול לגרום לפסילת מועמדותך לכנסת. |
|
ישענר זאף |
אני לא מבין מי קבע שדמוקרטיה תמיד טובה, ודיקטטורה תמיד רעה. זה כל מה שאני מנסה להגיד. |
|
יואב |
ישענר, מה קורה אחרי שהדיקטטור הטוב מת? מי בא אחריו? |
|
יהונתן |
ישענר, איך חופש של אדם לא יהיה מוגבל אם אין לו אפילו אמירה לגבי דרך ניהולה של המדינה? האם דיקטטורה יכולה בכלל להכיר מוסד בשם "זכויות אזרח"? האם דיקטטורה תתן לאנשים להשתתף בהליך קבלת ההחלטות? אני מבין שכואב לך משחיתות הדמוקרטיה הישראלית, אבל לטעון לדיקטטורה בשם חופש האדם זה כמו להפציץ בשם השלום ולאנוס בשם האהבה. |
|
ישענר זאף |
ליואב - אחרי שהדיקטטור הטוב מת, הולכים שוב אל העם ושוב מבקשים ממנו לבחור מי הכי מתאים. ליהונתן - זה לא אוקסימורון להפציץ בשם השלום. הפצצת גרמניה הנאצית היתה דוגמה. למה שחופש של אדם יהיה מוגבל מכך שאדם אחר מנהל את המדינה? |
|
יהונתן |
ישענר, אני מבין שאתה לא מעוניין שיטרידו אותך בפרטים הפעוטים של ניהול המדינה, אז תרגיש חופשי לא להצביע. |
|
יואב |
ישענר, מי זה הולכים אל העם ושואלים אותו? הרי מכיוון שהדיקטטור כל-כך טוב, הוא גם יודע את מי למנות לדיקטטור הבא, ובטח שהעם יודע פחות טוב, שכן דיקטטורה היא הפתרון, נכון? |