אֶת השיר "אָת" כתבתי לדעתי בשנת 2001, לא הצלחתי להלחין אותו ביום שכתבתי אותו אז אמרתי נואש. הוא נותר לו שם, יחד עם ערימת שירי המגירה האחרים שלי, כשמדי פעם כשאני עומד ליד חבילת הדפים הזו, אני מנסה לשרוק איתו משהו, לחבר משהו שיוכל להראות בדיוק "איך הרגשתי נרגש" כשכתבתי אותו. איך היה חסר לי משהו, אותו ליבידו שמלווה את האדם לאורך חייו. לפני בערך חודשיים, אני גם יודע בדיוק מתי, ישבתי להחלין אותו. באותו היום הקלטתי גירסא ראשונה - פסנתר ושירה; לא הייתי מרוצה מהגרסא, היו יותר מדי רעשי רקע, המגבר היה מוגדר כמיקרופון והכל נשמע כמו גיבוב של דיסטורשן על הקול, מה שלא מתאים לשיר כזה. היום בבוקר ידעתי שמזג האוויר יתאים בדיוק למוזה שצריך כדי לנגן את השיר.

לקחתי את הגיטרה הקלאסית שלי והתחלתי לנגן את השיר. עם גשר שמעלה את כל הסולם הצלחתי להשיג את התו והסאונד המדויק. הצליל הספרדי שמלווה פסנתר פתוח מסתירים בצורה טובה את העובדה שאני לא יודע לשיר. העובדה שהשיר גם לא ארוך במיוחד מכפה על הרבה כשלים. את הפסנתר הקלטתי בטייק חמישי, את הגיטרה ברביעי ואת השירה לא הצלחתי להביא לשלמות. לקחתי פשוט את הטייק הכי פחות רע וקימפרסתי אותו.

כל ההקלטה, אגב, נעשתה על תוכנת קוד פתוח, ויותר מזה - בניגוד לתוכנות הקנייניות שצריך להקדיש להם כל כך הרבה משאבים, זו פשוט עבדה כשרוב התוכנות הרגילות רצות ברקע על המחשב זונה שלי (פנטיום 3 800 מה"צ, 256 זכרון) שזה בכלל מדהים.

אני לא מחבב דיבורים על משמעות של שירים לפני שעוברים 10 שנים מאז שכתבו אותם ויש היסטוריה שקשורה לעניין, אז אני אסביר את השיר לדרישות הקהל.

קובץ mp3 להורדה

דיר באללק שלא מורידים את הקובץ לפחות 50 פעמים. אני יודע בדיוק מי וכמה, ומי שלא יוריד יקבל על הראש.