תקציר: יש מצב שיש כמה רפורמות טובות בחוק ההסדרים, אבל זה לא אומר שצריך להסכים להן : דרך החקיקה שלהן פוסלת אותן בכל מקרה.

0.

בתחילת השבוע נפגשתי עם הפורום לביטול חוק ההסדרים, הפורום כולל לא מעט ארגונים חברתיים ולא מעט פעילים פוליטיים שהכרתי במהלך השנים. באתי לפגישה כנציג עבודה שחורה וכדי לשמוע, להשמיע ולראות איך אני יכול לסייע. הדיון התחיל בשאלות על נושאים קונקרטיים: מאבק הנכים, האמהות החד-הוריות, הפרטת המעונות למפגרים וכדומה; אני שאלתי שאלת תם: "מדוע להתעסק בנושאים קונקרטיים כאשר הליך חוק ההסדרים פסול מיסודו?".

הכוונה שלי היתה שחוק ההסדרים הוא חוק עוקף דמוקרטיה: הוא חוק שנועד לקחת תהליכים שהיו צריכים לעבור חקיקה מסודרת, ולהפקיע אותם מהמחוקק על ידי כיפוף ידו ודוחק הזמן לחייב את המחוקקים להצביע בעד החוק כדי למנוע מהממשלה להתפזר. החוק לא מכיל רק גזירות כלכליות אלא מכיל גם רפורמות לא קטנות במשק המדינה והקפאות של רפורמות אחרות. אתר הכנסת מציין כי חוק ההסדרים (בצורה אוטופית) "הוא מכשיר שלטוני ייחודי המאפשר לממשלה ליזום חקיקה, להביא להשלמתן של פעולות חקיקה, וכן לעכב או לבטל חוקים פרטיים של חברי הכנסת שהכנסת חוקקה, ובתוך כך להתגבר על מכשולים פרלמנטריים מתוך הסתמכות על הרוב הקואליציוני. הנימוק לחקיקת "חוק ההסדרים" הוא שעלות יישומם של חוקים שהוא מבקש לשנות או לבטל לא תאפשר עמידה במסגרת התקציב. "

1.
בשלב כלשהוא תהיתי: מה היה קורה אם היינו תחת שלטון אוהב אזרח, לא שלטון שמנסה להכביד עליו ולהרע, אלא שלטון טוב שמנסה לפעול לטובת האזרח, ודוחק הזמן מונע ממנו לקדם רפורמות שהיו יכולות לעזור לנכים. מה היה קורה אם יוסי ביילין, רן כהן וזהבה גלאון היו מנהלים את המדינה, והיו מנסים להעביר חוק שיתמוך בנכים, במפגרים, יקים עוד בית חולים, הפעם בשדרות ויחולל רפורמה בחינוך, חוק שיחייב תשלום שכר של 15,000 ש"ח למורה וכיתות של לא יותר מ20 תלמידים בחינוך הממלכתי. האם אותה קבוצה עדיין היתה עומדת וזועקת נגד אותו הליך אנטי-דמוקרטי או שמא היא היתה עומדת בשקט ושותקת כדי לתת לאותן רפורמות חשובות לעבור?

2.
מה היה קורה אם רפורמות חשובות היו מבוצעות, באמת, באמצעות אותו חוק הסדרים? האם היינו מתנגדים כמו שאנחנו מתנגדים כיום? בכדי להדגים את הבעייתיות בחרתי להביא פרק שלם מהצעת החוק הרלוונטי לכולנו כצרכנים ועשוי להועיל לנו, וזה פרק התקשורת בחוק ההסדרים (זהירות, מסמך PDF). אותו פרק כולל מספר רפורמות: (1) הקמת מפעילי טלפון סלולרי וירטואליים – כלומר, כל מפעיל טלפון יוכל לפעול על תשתית של ספק תקשורת אחר כדי ליתן שירותים; (2) שינוי ועדת התדרים המקצה תדרי רדיו; (3) הפעלת טלפוניה על תדרי WiMax לקידום טלפוניה אלחוטית רחבת פס; (4) הפעלת שירות Naked ADSL והגדלת התחרות בתחום האינטרנט; (5) חיוב הרשות השניה בעלויות שדרוג תשתית שידור הטלוויזיה של הערוץ הראשון, ערוץ הכנסת וערוץ 33; (ראו גם). מבין החלטות אלו, החלטות 1, 3 ו4 הן נהדרות לצרכן והחלטה 5 היא פגיעה משמעותית בערוץ השני ובערוץ 10.

3.
ההצעות לפתוח את שוק הטלפוניה להפעלה וירטואלית הן הצעות מכובדות ונהדרות. משמען בפועל כי כל מי שירצה להכנס לתחום יוכל לעשות זאת עם חסם יחסית נמוך. אם ג'ו ירצה לפתוח חברת סלולר או לתת שירות ADSL (ולא מדובר על ספק אינטרנט – אלא ספק ADSL) הוא יוכל לעשות זאת על התשתיות הקיימות של חברות הסלולר ובזק. כל ג'ו יוכל לבוא ולרכוש מאותן ספקיות חלק מהתעבורה, ולמכור אותה בשנית. המשמעות? פגיעה משמעותית בבזק וכן בספקיות הטלפוניה הקיימות. המרוויח העיקרי? הצרכן. האם עלינו לתמוך בפעולה כזו? להערכתי לא. למרות שפעילות כזו מטיבה עם הצרכן היא עשויה לגרום לו נזק בטווח הארוך. פתיחת השוק לתחרות מבלי לקבוע כללים על ידי המחוקק או על ידי ועדה מקצועית אמיתית, אלא בהליך חפוז שלא יגיע לדיון בכנסת פועגת בטווח הארוך בצרכן.

4.
נקודה נוספת, שקשורה גם להצעה לחייב את הרשות השניה בשדרוג התשתית עליה הערוצים הממלכתיים ישדרו, היא שנפגע כאן קניין של אדם בצורה משמעותית בחוק. בזק, שעד היום נהנתה ממונופול, וחברות הסלולר שהשקיעו עשרות מיליוני דולרים בהקמת תשתיות, יחוייבו לתת, במחיר שבסופו של דבר הממשלה תקבע (שכן אם יסרבו הזכיינים יוכלו לפנות לממשלה), את אותן תשתיות לאחרים שירוויחו כסף מאותו שימוש. בצורה דומה, את עלות שדרוג התשתית שהרשות השניה תשדר באמצעותה אנו נממן על ידי שחיקה מתמדת בזמן השידור על חשבון פרסומות. הקלות שניתנות לזכייניות הרבה יותר קל להסביר מאשר לקחת את אותו כסף ולממן באמצעותו את שדרוג התשתית של הערוצים הממלכתיים; ככל הנראה אותן הקלות גם לא ינתנו בתקופת הממשלה הנוכחית, מה שמטפל ברוב הבעיות.

5.
חוק ההסדרים הוא לא חוק טוב. את הקניין שהיום נוטלים באמצעות חוק מרשת, קשת, בזק, סלקום, פרטנר, פלאפון והוט יקחו ממך בחוק הבא. אל תשכח שכל כסף שחברות אלו מרוויחות מגיע מכיסו של הצרכן הקטן. אותו צרכן ישלם על הרפורמות באמצעים אחרים; אותו צרכן לא יוכל לשאת בנטל של אותן רפורמות למרות שהתחרות תטיב עמו. החברות יכבלו אותך, יעשו כמו שקרטלי תקשורת יודעים לעשות וימנעו את אותן הנאות מהלקוחות. כמו כן, ממשל שלא מהסס לפגוע בקניינם של התאגידים הגדולים בהליך אנטי-דמוקרטי לא יהסס לפגוע באזרח החלש באותה צורה.

6.
נקודת האור היחידה בחוק ההסדרים היא שאולי, אבל רק אולי, ניתן לרתום את קרטלי התקשורת למאבק אמיתי, לא נקודתי ולא יחיד, נגד החוק הלא דמוקרטי הזה. כלומר, אם בזק תגיש בג"צ אמיתי נגד חוק ההסדרים כיוון שזה יישם רפורמה בשוק התקשורת מבלי לשקול את השיקולים הרלוונטיים, יש סיכוי קלוש שבג"צ יפסול את אותו סעיף, אבל אז אנחנו נמצא את עצמנו באותו מצב – בו התאגידים עדיין מקבלים את שלהם; אם לעומת זאת חברות התקשורת יתנו את כספן ללובי אמיתי, להכנסת לוביסטים נגד החוק ולא רק נגד סעיפים בו, אז אנחנו בדרך הנכונה.