0.
טכנולוגיה היא טכנולוגיה. אין לה רצון אלא להתפתח קדימה כדי להאיץ את ההתפתחות של עצמה עד אשר לא יהיה ניתן להתפתח יותר טכנולוגית וההתפתחות תמשיך בדרך אחרת. ריי קוורצוויל טען שהטכנולוגיה היא האבולוציה החדשה: התיאוריות של צ'ארלס דארווין ושל ריצ'ארד דוואקינס לגבי הברירה הטבעית, ואולי במיוחד התיאוריה של דוואקינס בגן האנוכי על כך שהרצון של הגנים הוא להתפתח הלאה ולהעביר את המידע הגנטי שלהם, וכך מתקדמת האבולוציה, באות לידי ביטוי לא אחת בנושאים טכנולוגים.

1.
בפרק האחרון בספר הגן האנוכי [או לפחות בפרק האחרון בעל משמעות כלשהיא] דוואקינס מסביר על הmeme. מימ הוא בעצם גן מחשבתי, תופעה שמתפתחת על ידי העברה של רעיונות בין אדם לאדם, המימ הוא תוצר של האבולוציה, שאפשרה לבני אדם לתקשר אחד עם השני ולשתף מידע. רעיונות מתקדמים, מתפתחים ועוברים עיבוד עד כדי מצב שבו הם משמשים לתועלת החברה.

2.
הטכנולוגיה היא מימ.

3.
אולם, הטכנולוגיה מציבה קשיים כיוון שהיא לא אחת משנה את המחשבה האנושית. מוצרים טכנולוגיים כמו תקשורת נתונים הביאו לכך שמערכות מסורתיות לא מסוגלות לתפקד יותר עם הטכנולוגיה ונאלצות למצוא מודלים חדשים כדי להתקדם עסקית. תפקידים שבוצעו עד לא מזמן על ידי בני אדם מוחלפים, וכפראפראזה על דברי קארל מרכס, המציאות אינה מתאימה יותר לאידיאולוגיה הרווחת ולכן צצריך לשנות את האידיאולוגיה, לא את המציאות.

4.
אחת הסוגיות המעניינות היא ביואתיקה. מה עושים כאשר ניתן לשבט אדם במלואו? האם שכפול של אדם מביא לכך שאותו אדם יהיה ייצור חדש? מה הזכויות והחובות שנוצרות לאותו אדם כאישיות. המשפט, הכלכלה והחברה צריכים לטפל בסוגיות האלו ולהחליט כיצד להשתמש. המוסר? וובכן, המוסר הוא עוד בעיה כאן שניתן לפתור באמצעי טכנולוגי.

5.
כצמחוני, אני ניצב בבעיות אתיות רבות כאשר אני מגלה כי ניתן לייצר בשר משובט של בעלי חיים. אני לא יודע האם בשר שגודל כבשר בלבד, ללא בעל חיים שמחובר אליו, הוא משהו שאני אמור להמנע לאכול או לא. אני מוצא את עצמי מזדהה עם אותם קיצוניים דתיים שמתנגדים להפלות בכל מחיר או לניסויים בתאי גזע עובריים, רק כי האמונה שלהם אוסרת זאת. האם זו בעיה רצינית שלי או לא?

6.
אולי כדאי גם לכם לקרוא את המבט של ז'אן פול סארטר שקראתי ביום שישי, המחשבות על אובייקטים, סובייקטים ותודעה הגיעו לעומק המוחלט שלי. רובנו מבלים את זמננו בזעם כנגד מכונה ומבצעים חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית שלנו באמצעות מכונות. מה היה קורה אם לא היתה דרך להבדיל האם אנו משוחחים בטלפון עם מכונה או לא? האם אז היינו מכלים את זעמנו כנגד מכונה?

7.
ומה קורה כאשר היריב במשחק מחשב הוא מכונה? קבוצת מדענים הצליחה לפתח אלגוריתם שיודע לשחק בפאק-מן יותר טוב מרוב בני האדם (ויה סלאשדוט). האם כאשר נשחק באותו משחק מול היריב הממוחשב, זה לא יהיה בעל אישיות כלשהיא?.

8.
המשפט, הכלכלה והחברה צריכים להבין כבר שהביטוי "אובייקט" ו"סובייקט" מתערערים במציאות טכנולוגית. נמרוד קמר סוקר עבור גיליון פירמה של השבוע את היחסים בפייסבוק עם דמויות וירטואליות ומאזכר את הניסוי של שרון שסייעתי בו קצת בו שרון כתבה:

אבל הסוגיה המעניינת יותר לטעמי היא סוגיית הזהות – מאחר שבפייסבוק, אדם מזהה את עצמו בשמו ובתמונתו, הרי שבמידה מסויימת, אנו מקבלים כמובן מאליו, את העובדה שאכן כך הדבר. הרי לא ייתכן שמישהו משקר לנו ומתחזה לאדם שהוא איננו, לא? אנחנו רוצים לקוות שלא משקרים לנו. קשה לנו להעלות על הדעת שאדם אינו מי שהוא אומר שהוא. אין לי ספק ששתי הנינטיות הן אמיתיות לחלוטין. לפחות עבור אותם אנשים שרוצים להתקרב אליהן. או לפחות עבור אלה הרוצים שאחרים יחשבו שאכן קיימת קירבה כלשהי ביניהם.

פילוסופים מרחבי העולם נוטים לטעון לא פעם ולא פעמיים (ודעתי). אנחנו יודעים דבר אחד, אף אחד לא ערב לעובדה שאני לא אתאהב במכונה שתחזיר לי אהבה ורגשות וארצה להתחתן איתה בעוד עשור. ואז? איך המשפט יתייחס אלי? האם כמו שלקח למשפט להבין מאות שנים שבני זוג מאותו מין (או לא מאותו מוצא אתני) יכולים להנשא, יקח לו שנים להבין שגם בני אדם ומכונות?