ההיסטוריה תכתב על ידי מי שישלטו במנועי החיפוש

ההיסטוריה כבר לא נכתבת על ידי המנצחים : ההיסטוריה תכתב על ידי מי שישלטו במנועי החיפוש. דווקא בימים אלו, בהם מתרחשת מלחמה עקובה מדם בעזה, בה נהרגים אלפי בני אדם, אנו יכולים לעצור וללמוד מהעבר בכל הנוגע לשימוש בשפה, כך שבעתיד, כישנסו ללמוד ממה שהתרחש בשנת 2009, יוכלו למצוא אותו נכון יותר.

דמיינו מצב בו כבר במלחמת העולם הראשונה היו ארכיוני אינטרנט, בלוגים ומידע ברשת. כעת, נניח שהייתם רוצים למצוא מידע על מלחמת העולם הראשונה; כיצד הייתם מחפשים? ככל הנראה הייתם משתמשים במילים "מלחמת העולם הראשונה". וובכן, למעט ערך בויקיפדיה על מלחמת העולם הראשונה בו תגלו שכלל לא קראו למלחמה "הראשונה" עד שנת 1920, אולם גם בכינוי "המלחמה הגדולה" ככל הנראה לא השתמשו בימים הראשונים ללחימה. לכן, תוצאות החיפוש הראשונות שהיו מופיעות אודות מלחמת העולם הראשונה היו לא רלוונטיות כלל לגבי מקורות ראשוניים; כדי שהמקורות הראשוניים יהיו רלוונטיים, עליהם לעשות שימוש במילים שרלוונטיות למחפשים בעתיד.

אך לקח זה לא הופק בשנת 2006, עת יצאה ישראל ל'מלחמת לבנון השניה'. במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2006 נמנעה התקשורת הישראלית להשתמש במילה "מלחמה" והשתמשה דווקא במילה "לחימה" (ועוד על כך). עקב כך, מקורות המידע שהשתמשו במילים "מלחמה" או "מלחמת לבנון" יופיעו גבוה יותר בתוצאות החיפוש, כיוון שאלו עדיין מבוססות על מילים ולא על משמעות.

איש לא זוכר היום, שנתיים וחצי לאחר המלחמה, כי זו התחילה בשם "שכר הולם" וכמבצע קטן. כאשר אנשים ניגשים לחפש מידע על המלחמה, השימוש במילים פועל לפי השדה הסמנטי שלהם : לכן, סביר להניח שבעוד כשנתיים וחצי השם "עופרת יצוקה", שניתן באותו יום שבת לפני שלושה שבועות,  כלל לא יעלה במוחם. סביר יותר להניח שהשימוש במילים "מלחמה" ו"עזה" שבו עושים שימוש בצד השני, יהיו אלו שינצחו במנועי החיפוש.

לכן, ומתוך ראיה היסטורית, אתרי האינטרנט צריכים לעשות שימוש חכם ומושכל במילים אלו; לא להתבייש לומר כי מדובר במלחמה כאשר אכן מדובר בכזו. מבצע הוא התרחשות קצרה וזמנית, לא מהלך שנערך כבר שלושה שבועות. השיח, ולאו דווקא במשמעות שהיו נותנים לה ז'יל דלז, מישל פוקו וז'ק דרידה, חייב להכיל את המילים בהן נעשה שימוש בעתיד.

אל לנו להתבייש מהלשתמש במילה "מלחמה" רק כיוון שמדינתנו כשלה מלהכריז כזו. גם מלחמת לבנון השניה הוכרזה רטרואקטיבית על ידי ועדה שמונתה לעניין זה. דווקא עכשיו, דווקא בשביל שלא נפול קרבן להיסטוריה על ידי הצד השני, עלינו להציף את המילים שאנו לא מתביישים להגיד.

10 thoughts on “ההיסטוריה תכתב על ידי מי שישלטו במנועי החיפוש

  1. השאלה היא מה מחפש מי שמגגל "מלחמת העולם הראשונה". אם הוא מחפש מקורות ראשוניים, אז כנראה שעדיף לגגל "סרייבו" או "איפר" או "פלנדריה 1915" או "פון שליפן".
    יש לי כמה התראות על "עופרת יצוקה" והן מספקות יותר מעשרה לינקים ליום של מקורות הסטוריים ראשוניים. ברור שהן לא יודעות לספר על המהלך האוגדתי של סוף השבוע האחרון, אבל יכול להיות שזה לא בגלל שלא קראו לו "עופרת יצוקה" אלא כי הוא פשוט לא נחשף לציבור.
    מי שירצה לקרוא על המהלך הזה בעוד חצי שנה, יצטרך להתאמץ קצת, נניח לברר איפה בדיוק בעזה היתה חט' צנחנים ואז לגגל את המקומות הגאוגרפיים הספציפיים, וכו'.
    מי שבעוד שנה יחפש "מלחמת חורף 2009" ימצא בטח איזה מקור שניוני כללי מאוד, אולי איזה ספר. זה לא יהיה המקור הכי מעמיק שכדאי לקרוא, אבל זו תהיה נקודת התחלה טובה.

  2. צודק לגמרי, אם כי קשה לנחש מה יהיה באמת הכינוי שיושתת בעתיד. האם "מלחמת עזה" (סביר מאד)? "המלחמה בחמאס"?
    האינדיקציה היא בהחלט גם ההתיחסות של מקורות זרים לנושא והכינוי הרווח שם.

  3. גוגל יודע לחפש גם "מלחמה" וגם "לחימה". זה לא משנה מה תכתוב.

  4. הכינוי שיושתת בעתיד הוא, כמובן, "מלחמת עזה הראשונה". אני מציע להתחיל להשתמש בו כבר עכשיו בשביל הקוהרנטיות של החיפושים בעתיד.

  5. זאת כמובן בעיקר בעייה של גוגל ומתחריו, שצריכים למצוא אלגוריתמים שמנצלים את מבנה הרשת כדי לאתר את הדפים הרלבנטיים גם כשהשמות שונים. ואני מניח (בלי לבדוק) שיש אנשים שעושים קרירה אקדמית בנסיונות לפתור את הבעיות האלה.

  6. לקרא לה מלחמה, אפשר רק אם הממשלה (או הכנסת, לא בדיוק זוכרת) מכריזה עליה ככזו.
    וההמנעות לקרא למבצע / מערכה / לחימה וכו' "מלחמה" נובעת משיקולי עלות וההערכות. זו לא רק סמנטיקה וגוגל, יש פה גם השלכות של המדינה לגבי פיצוי של האזרחים / המילואימניקים / בעלי עסקים וכו'. ברגע שמוכרזת "מלחמה" נכנסים לתוקף כל מיני חוקים / נהלים / תקנות…
    לכן בנתיים היתה "המערכה בעזה" ואולי מישהו בעתיד יחליט רשמית לקרא לה מלחמה, אבל זה לא יהיה גוגל או מי שעושה לובינג למנועי חיפוש ותשובות, שיחליט.

    זה מזכיר לי שבאחד מימי המערכה הראשונים היתה שיקופית באחד הערוצים "יציקת עופרת" – והם לא שמו לב.
    בבניין ציון הנהרסת ננוחם (ובתקווה שלא יתקבל השם מלחמת עזה הראשונה)

  7. זוריקה,
    אכן, לקרוא לזה מלחמה אפשר רק אם הכריזו מלחמה ויש לזה לא מעט עלויות. כתבתי על זה כאן ונתתי גם לינק לפוסט הזה בהסבר על מדוע לקרוא לזה מלחמה.

    דווקא גוגל כאן יכולה לספק הרבה יותר מאשר הועדה הבינמשרדית לאותות סמלים ושמות של מלחמות שמתו בהן יותר חפים מפשע מאשר טרוריסטים יכולה.

  8. דווקא, חומת מגן נשאר חומת מגן, וכך גם ענבי זעם. נראה לי שכשלא מדובר בפלישה למדינה אחרת (כי יו"ש הוא שלנו, או משהו, ולבנון היתה כבושה כמו כרוב, וגם עזה עכשיו היא לא מי יודע מה מדינה ריבונית, אם תשאל אנשים) אז לא צריך לקרוא לזה מלחמה.

Comments are closed.