פרץ של אנרגיה

מרגיש קצת מוזר השבוע, לא? באותו שבוע שבו אנו מציינים (חוגגים, זוכרים) עשור לרצחרבין, הצליח עמיר פרץ להביא אור חדש למדינת ישראל. אור ששינה את השיח המדיני והביא שיחדש. לראשונה, השיח החברתי יהיה זה שמוביל את הבחירות. אכן, אם היו שואלים אותי אז עמיר לא המועמד שלי לראשות הממשלה. עמיר מחזק את האיגודים המקצועיים הריכוזיים של עובדי הבנקים, עובדי חברת חשמל, עובדי מקורות ותע"ש ועוד שאר ועדים שרוצים דברים שונים מאשר האג'נדה החברתית שלי. עמיר הוא יונה מדינית כמעט כמוני, גם הוא נגד הכיבוש, בעד הפסקת ההתנחלויות ובעד הפרדות לשתי מדינות. הוא, כמוני, מאמין בכך משיקולים של אהבת האדם ולא משיקולים כספיים שמביאים להפרדת המדינות ויצירת מדינת פרולטריון ומדינת אליטה. הוא, כמוני, מעדיף להשקיע בחינוך.

אז מה יש לעמיר פרץ, שאין למפלגה שלי? מדוע בעצם למרצ יש זכות קיום? יוסי שריד מאמין שבחירת פרצ היא עתיד חדש לשמאל הישראלי, ואף שקל לאחד כוחות עמו היום. כך אנו רואים שמפלגת מרצ מקבלת בסקרים היום שלושה מנדטים עלובים, ואולי מגרדת בקושי את אחוז החסימה. אולם למה לפרצ לחבור למרצ? מה יש למפלגה להוסיף ומה יש לה לחפש עם עסקני העבודה?

מרצ לא צריכה להקדים את הבחירות, גם לא שינוי וגם לא העבודה. כל יום שממשלת שרון בשלטון עושה טוב אידיאולוגית לשמאל – אנשים מבינים כי דרך השמאל היא הנכונה. כמו כן, גם כל יום ששרון בשלטון אנשים מבינים שהעוני מחריף, שהפערים מעמיקים ושכל שנותר לנו לעשות הוא לחבור יחד ולקוות שיהיה טוב בהמשך. מרצ שתלך עכשיו לבחירות תאבד את כל כוחה, ולא תוכל להמשיך הלאה. מרצ שתלך לבחירות בעוד שנה תוכל להביא הישגים בתור אופוזיציה לשרון ברמות שלא תוכל להביא בתור אופוזיציה לפרצ.

הדרך היא לחכות; לעשות את מה שהשמאל לא הפנים בשנים האחרונות – יש לחכות בשקט ולתת למדינה לגסוס. האזרחים מצפים לכך שנים. השחיתות גואה, המדינה נשרפת, אנשים רעבים – אבל מצביעים ליכוד. למה? כי אין דרך אחרת. אפילו פרצ הוא לא דרך אחרת. פרצ הוא התחלה של מהפכה.

פרצ צריך להשקיע את השנה עד לבחירות בכדי לפתח תודעה מעמדית ולא סקטוריאלית. תודעה מעמדית היא מה שיתן לו את ההצלחה בבחירות. פרצ לא צריך להתלהב מ30 המדנטים שחוזים לו הסקרים, כי עם אותם שלושים מנדטים לא יוכל לשבת עדיין בממשלה עם שרון, ואז מה? יעביר 4 שנים ללא כל אפשרות לשנות ולא יוכל לעשות כלום. פרצ צריך לחכות ולקוות שיהיה רע מספיק כדי שהוא יוכל לנצח את הבחירות. הוא צריך להסתובב ולהחדיר תודעה מעמדית – תודעה שהמאבק הוא מעמדי, לא אתני, לא דתי ולא סקטוריאלי. המאבק הוא בין אלו שרוצים לחנך את ילדינו על אהבת האדם לבין אלו שרוצים לחנך את ילדינו על אהבת הארץ.

מקווה שעשור לאחר רצח רבין הכל הובהר.

One thought on “פרץ של אנרגיה

Comments are closed.