כשבחודש יולי ניהלתי ויכוח עקר על האם ה"לחימה" בצפון היתה מלחמה ומדוע לא הוכרזה מלחמה כראוי, לא היו מעטים שהתווכחו איתי וטענו כי אין צורך בלקרוא לכך מלחמה. דווקא אני התעקשתי שהעדר ההכרזה היה פגיעה בסדרי השלטון והמשפט במדינת ישראל. לא עמדתי לבד באותו המקרה, גם יוסי ביילין החליט להגיש עתירה לבג"צ (בג"צ 6204/06 ביילין ואחרים נ' אהוד אולמרט). אותה עתירה שהורתה לחייב את המדינה להכריז מלחמה נדחתה.

את הדרישות היתה של "העותרים בבג"צ 6235/06 , בעלי עסקים בחיפה ובטבריה מבקשים כי יוכרז על מצב חירום במדינה שיחול לאלתר באזור חיפה והצפון וכי הממשלה תחויב להתקין תקנות לשעת חירום על מנת למנוע את קריסת עסקיהם של העותרים ועל מנת שיוכלו להמשיך ולהתקיים מבחינה כלכלית בתקופת החירום." (שם, עמ' 5)

בג"צ דחה את העתירה בין היתר כי "להחלטת ממשלה שעלולה להתפרש כהכרזת מלחמה עשויות להיות תוצאות מרחיקות לכת במישור היחסים הבינלאומיים, ואכן בזירה הבינלאומית הכרזות מלחמה פורמאליות אינן נהוגות בעשרות השנים האחרונות. לא למותר להוסיף כי על-פי המשפט הבינלאומי הכרזת מלחמה פורמאלית איננה תנאי לקיומו של מצב מלחמה או סכסוך מזוין, ואף אינה נדרשת לצורך תחולת כללי המשפט הבינלאומי בדבר אופן ניהול הלחימה" (שם, עמ' 7).

כעת אנו מתבשרים, כמעט שנה אחרי תחילת ה'לחימה' כי ועדת השרים לסמלים וטקסים החליטה שמדובר במלחמה. נכון, כמו שאנו זוכרים – פרוצדורת ההכרזה על מלחמה לפי ס. 40 לחוק יסוד הממשלה דורשת הודעה לועדת החוץ והבטחון של הכנסת ודורשת אישורים במליאת הממשלה. אך כל זה לא נדרש כיוון שמדובר בישראל ובהחלטה רטרואקטיבית להחיל מלחמה. בעצם בפועל מדובר בהודאה בטעותה של הממשלה ובהחלה רטרואקטיבית של דיני הלחימה והמלחמה על המצב שהיה בצפון.

רק בישראל יכול להיות מצב שמלחמה תקרא 'לחימה' לצורך חוק מסוים ותקרא 'מלחמה' לצרכי חוק אחר, רק כדי למנוע הליך תקין שהיה צריך לעבור בממשלה בלאו הכי. באותה מדינה שבה נדחתה העתירה של ח"כ ביילין כיוון שבישראל 'בכל מקרה יש מצב חירום' ולכן לא צריך להכריז על לחימה כשמדובר בפעולה נגד ארגון טרור.

Technorati Tags: war, lebanon, israel, name, government, waging war, names, politics