פרק אחד עשר:: אמנם לא הרג את החתול, אבל קרוב מספיק.

נשענתי לאחור, נשכבתי בנוחות על המיטה והושטתי את ידי לכיוון השידה לצד מיטתה. הוצאתי מהמגירה חפיסת סיגריות שישבה באותו מקום קבוע שהיא יושבת כבר כמה שנים. ליאת תמיד שמרה חפיסה אחת ליד המיטה, וגם מאפרה, רק בשביל הסיגריה שאחרי. סיגריות משובחות, הטובות ביותר שיש, הן הסיגריות שאחרי. לי היה מנהג מגונה כזה, לא הייתי מרשה …

פרק ארבעה עשר:: כבשה חשמלית ושמה תשוקה

לפני שנה בדיוק מהיום התחלתי לכתוב סיפור, או ספר, שנקרא אנשי הפירורים. הספר נכתב פרקים פרקים עד שכמעט ונזנח איפשהו בחודש ספטמבר בשלב מאוד מתקדם של העלילה. הסיפור מתרחש בתל-אביב של ימינו ומספר סיפור לא רחוק מסיפור החיים שלי (עם תוספות שהופכות אותו למעניין, בניגוד לחיים המשמימים שלי). העלילה מתחילה כאשר הגיבור (ששמו לא מוזכר …

פרק שלושה עשר:: ת'אמת, למי איכפת?

“על מה אתה מדבר?” היא אמרה לי. “איפה ראית עינים כחולות?” “תביני, אני גם לא קלטתי את זה עד שנכנסתי לפורום ‘יוצאות מהארון’ וראיתי את מה שכתבו שם. ידעתי שזו לא יכולה להיות את, ואז ראיתי את התמונות.” … “אני יודע הכל על אבא שלך. אני יודע כמה הוא מושחת, אני יודע בדיוק מה הוא …

פרק שנים עשר:: כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

כבר לא ידעתי מה השעה. לא העזתי לחשוב. הייתי כל כך טרוד שלא ידעתי בכלל על מה אני צריך לחשוב. יעל ועינת או יעל ודנה? וירון? האם הוא היה איתן באותו היום או האם בכלל זה היה ביום אחר. תהיתי אם אני צריך ללכת ליעל לברר מה קורה כאן. גם לא הבנתי ממש איך אני …