תוך שנתיים תכחד השפה העברית. לא שלא ישתמשו בשפה הזו יותר, חס וחלילה, היא פשוט תכחד. מילים מרהיבות בשירים מורכבים יוחלפו בשפה מופשטת ועירומה, נטולת הטיות ונטולת מחשבה. מילים כמו "יופיה" יוחלפו בפתגמים כמו "איך שהיא נראית טוב"; מחשבות מופשטות כמו "מחזה כביר" לא יהיו עוד בשימוש. העברית תוגבל, ולא רק שתוגבל, היא גם תגביל את המחשבה.

למישהו יש אינטרס מאותה הזניה דיאלקטית. מישהו בטוח מרוויח מכך שאין יותר מחשבה הגיונית; האם זה הממסד? התאגידים? האם אלו סוכני התרבות שמעוניינים שפער ההשכלה יהיה כל כך אפסי שהמכנה המשותף הנמוך ביותר יהיה כל כך נמוך שניתן יהיה לחשוב על שפה מופשטת, עירומה, חיוורת, שפה נטולת מוזה ונטולת כל השקעה. שפה שתשמש לתקשורת בלבד?

הֵן לִבְנַת סַפִּיר לֶחְיֵךְ
וּמִתָּאֳרֵךְ עָדִית עֶדְיֵךְ,
אֵיךְ לֹא יְאַו לְהַבִּיט יָפְיֵךְ
הַגֶּבֶר שְׂתֻם הָעָיִן? (ר' יהודה הלוי, קול כלה)

מתי בפעם האחרונה קראתם שירה, מתי הגיתם בתנ"ך והבנתם את משמעותו? האם ניתן כלל לומר שהשפה לא עוברת אבולוציה, בה המילים החזקות שורדות והחלשות נכחדות? נסו לשוחח השבוע בעברית צחה, בשפה מצומצמת ונכונה יותר (למרות שאני עצמי לא חף משגיאות, כמו כולם).

לכן (אולי), נהנתי משירה של אפרת גוש, לראות את האור (לרכישה) אולי בגלל המילים הנכונות של ברק פלדמן שעושה זאת בצורה אמיתית. שפה לא פלצנית, לא מתנשאת, אבל עדיין, שפה אחרת, שפה שמראה את הגסיסה של העברית.

שמעתי את השיר היום ברדיו, בזמן שחזרתי מבילוי עם חברים. הוא הצליח לגעת בי עם שפה נכונה. בימים בהם רוני סופרסטאר רוצה שתשאיר מקום לעוד סוכריה, השפה שפלדמן מחיה פתאום נראית כה אמיתית, כה נגישה, אבל כה רחוקה ממה שבשימוש על ידי האחרים. חבל.

לקריאה נוספת:
לדעת או לא לדעת? כאילו לשאול