עד מרץ 2010, המועד בו יערכו הבחירות ואתמודד לכנסת, יש עוד לא מעט זמן. השאלה מה יקרה ב17 בספטמבר, האם ציפי לבני או שאול מופז יהיו אלו שמרכיבים את הממשלה? אחרי הודעתו הדרמאטית של אהוד אולמרט כי אחרי הפריימריז בקדימה יפרוש מראשות הממשלה, אלה הן כנראה שתי החלופות הקיימות.
שאול מופז לא עשה דבר או חצי דבר בממשלה האחרונה למען תפקידו כשר תחבורה. הוא ניסה להיות שר הבטחון שבצללים, כאשר הוא ממשיך להגיב לעיתונות רק על נושאים בטחוניים והתבטא בצורה שמסכנת את ישראל. מופז הוא גם אינטרסנט ממולח שיודע בדיוק איפה החמאה מרוחה וידע להקים את הממשלה הנכונה: אהוד ברק כשר בטחון ובנימין נתניהו כשר אוצר; כך לקדימה יובטח השלטון בלי מאמץ ובקואליציה קטנה שתפעל לטובת נבחרי הציבור.שר התחבורה של מדינת ישראל מסכל תחבורה ציבורית הולמת ומונע תחבורה ציבורית בשבת; אסונות נמנעים במקרה מדי יום בתחום הטיס ומקדם מינויים פוליטיים בנמלי הים. בל נשכח, כמובן, שמופז היה מעורב בחיסולים ממוקדים, שהם פשע מלחמה.
לציפי לבני, מצד שני, יש רקורד מוכח של שתיקה. בשלושה ימים האחרונים הכנתי את דף המידע על ציפי לבני לאתר 'עבודה שחורה'. ניסיתי לדלות פרטים עליה ועל דעותיה. דעותיה בכל הקשור לזכויות אדם בעייתיות בלשון המעטה, אך טובות בהרבה מדעותיו של מופז. לבני גם לא ממש מצליחה להתרומם בציבור בתור אלטרנטיבה שלטונית.
כעת, השאלה היא מה ניתן לעשות כאזרח. יוחאי עילם טוען שצריך להתפקד לקדימה על מנת להשפיע על בחירת ראש הממשלה; מנגד, יש קולות הפוכים אפילו בתוך עבודה שחורה. אני חושב שצריך להניח לבחירות הפנימיות לקרות ולהתכונן למלחמה הבאה, לבחירות הכלליות. צריך לגבש מערך שיוכל להכין, בדקת קריאה, צוות דוברות, צוות פעילי שטח, בלוגרים שיסקרו את הפוליטיקאים עצמם ואת המפלגה שלנו בכלל. צריך, בעצם גם, לקנות מפלגה.
מסתבר שלקנות מפלגה זה עסק יקר (ואני כרגע במשא ומתן עם כמה מפלגות לשעבר על רכישתן). לרשום מפלגה עולה בערך 75,000 ש"ח (ואפשר לשלם בכרטיס אשראי בתשלומים!) ובהתחשב בהגבלות על תרומות שיש בחוק (פחות מ1,000 ש"ח מאדם לשנה שאינה שנת בחירות) אז אי אפשר למצוא איזה ארקשה שיביא לך כסף וזהו, אלא צריך אשכרה למצוא 100 אנשים שיתרמו 750 ש"ח כל אחד. וזה בטוח לא קל. אחר כך צריך להתחיל למצוא כסף לקמפיין, זה עוד פחות קל; החישוב הוא בגדול שצריך 2.5 מיליון ש"ח בשביל בכלל להתחיל עם כל הסיפור: אנשים צריכים משכורות, צריך לקנות שטח בעיתונות, צריך לשלם לקריאטיב.
אז כאן המקום להעזר בכח של הרשת [והנה ניסוי מוגאבה]: נניח שהיתה מוקמת מפלגת אינטרנט שהמצע שלה הוא בגדול (פחות או יותר, הדעות שלי) (1) שמירה על חירויות הפרט והעדר של מעורבות ממשלתית בתחום האישי (2) מיסוי מתקן וצדק חלוקתי (כלומר, ביטול מע"מ, ביטוח לאומי וארנונה והנהגת מס מבוסס על שווי נכסים ועל הכנסה) (3) חינוך חינם לכל אדם לפי השקפתו ולפי בחירתו במקצוע (החופש לחפש אושר) ו(4) רפורמות מקיפות בקניין רוחני שיביאו לכך שתרופות יהיו ברות השגה לכל אדם ולכל אחד תהיה הזכות לרכוש ידע. (5) רפורמה בשירותי הבריאות ותכנון מקיף לעתיד (6) דהקרימינליזציה של זנות (תוך ענישה על סחר בנשים), סמים ושיתוף קבצים למטרות לא מסחריות. (7) עידוד תחבורה ירוקה וציבורית.
עכשיו, בין קוראי הבלוג הזה, יש לא מעט אנשים שיכולים לעשות הכל בהתנדבות קטנה (בעצם, להיות טורקים מכאניים) כך שלא נצטרך כל מיני אדלרים. אנשי יחסי ציבור ואנשי פרסום שקוראים יעשו את הקריאטיב; הבלוגרים האחרים שקוראים כאן יתחילו להציב באנרים, אנשי תקשורת יכתבו. המטרה, שוב, לא תהיה בהכרח להכנס לכנסת, אלא להסביר לציבור שיכול להיות כאן אחרת ושצריכים להכניס מועמדים ראויים פנימה. אם תסתכלו על כמה הצלחנו עד עכשיו עם "הבלוגים האלה" לא תאמינו אפילו.
אותו דבר אפשר לעשות עם תרומות; אפשר לנצל את הזנב הארוך כדי לאפשר לאנשים להוריד טפסי התרמה ולתרום (כי תאמינו או לא, אני צריך אישור של כל תורם ומספר זהות, זה לא משהו שאפשר לעשות באינטרנט, במיוחד כי אסור לקבל תרומות מחברה בע"מ) ואם מספיק אנשים יתרמו, אפשר יהיה באמת להריץ קמפיין אמיתי. הרעיון יהיה לתת לגולשים את הכח, כמו מה שנעשה עם "עבודה שחורה" רק לשחק ברפש ובקקי האמיתיים, בפרלמנט.
אני מתלכלך בבוץ הזה מספיק שנים כדי לדעת מה עובד ומה לא; לאנשים אין יותר כח לשמוע מכל מיני אדלרים שנמאס להם לשמוע מאדלרים, הם רוצים לדבר (גם אם אף אחד לא מקשיב).
עכשיו רק נשאר לשאול: כמה באמת אכפת לכם כדי לצאת מהחדר, לכבות את המוסיקה וללכת להחזיק שלטים ופלריגים באיזה צומת סואן רק כדי שתוכלו אחר כך לשמוח שיש בועדת הכלכלה עוד יד אחת שמצביעה נגד חוק מסוים?
אוי, כמה אכפת לי. אוי ואבוי, עד כמה אני לא אעז…
ואולי עד מרץ 2010 כבר ישתנו דברים בציבור שאליו אני שייך?
(פלריגים? זה פלקטים?)
תגיד לי שאתה לא מתכוון ברצינות.
תגיד לי שאתה לא באמת מקים עוד מפלגה שתתמקם בתווך בין העבודה-מרצ-חד"ש, ותגנוב עוד כמה קולות.
ממש לא בין העבודה-מרצ-חדש,
מעליהן.
והמטרה היא לא בהכרח להכנס לכנסת, אלא לדאוג שהנבחרים האחרים יהיו ראויים.
אה, פלריגים. לא ידעתי שיש לזה שם. (ותודה לגוגל שהביאני עד הלום.)
אני מניח ששמעת על הבחור הזה:
http://seantevis.com/kansas/3000/running-for-office-xkcd-style/?helphim
אני תוהה אם אפשר לעשות דבר כזה בישראל.
אה, וגם מה שנדב אמר.
אני לא מבין/לא רואה איך תדאג למועמדים ראויים מתוך עשייה חיצונית. יותר מכך, הפעילות באינטרנט לגבי רוב הציבור עלומה ולא קיימת. במיוחד לאלו שבעקבות מדיניות הממשלות האחרונות הגיעו למצב שאין להם מאיפה לשלם את החשמל שיפעיל את המחשב שלא קיים.
ואז, כמו שדרומי אומר, עוד מפלג כגון מפלגת גימלאים שתבליח כשביט ותישרף בכניסה לאטמוספירה (הכנסת)?
פעם קראתי מאמר של יואל ספולסקי (אני אוהב לצטט אותו) שדיבר על כך שמתכנתים אוהבים לכתוב קוד מחדש. החבר'ה של נטסקייפ עשו את זה עם הדפדפן שלהם וזה עלה להם בעליית אינטרנט אקספלורר. מיקרוסופט עובדים בשיטת הטלאי על טלאי, אז אולי המערכת שלהם נופלת ומתרסקת לפעמים אבל רוב התוכנות שרצו על חלונות 95 ירוצו גם על VISTA. מדהים. הם משקיעים בתאימות אחורה.
העניין הוא שקוד ישן הוא לא רע בהכרח. הוא נבדק. תוקנו בו באגים. הוא סוחב נסיון רב שנים של קיזוזים עדינים. אני חושב שגם חוקים הם כאלו. אתה בטח מודע לכל ההתפלפלויות בניסוחי חוקים ותקנות. כמו שכללי צה"ל נכתבו בדם, חוקי המדינה נכתבו בשל אילוצים שונים ולמרות החריקות – הם עובדים.
כל ההקדמה הזו באה להגיד שמהפכות צריך לבצע לאט. היתה פעם מפלגת הס-מס שביקשה לבטל את מס ההכנסה בארץ. היא לא עברה את אחוז החסימה. זה לא שאנשים לא רצו בזה, אבל הם העריכו את הסיכוי שזה באמת יקרה כאפסי.
אתה מציע שבע הצעות כאלו. זה לא טוב פי 7 אלא רע פי 7, כי מספיק שיעריכו שלא תוכל לעמוד במטלה אחת או שתיים כדי שיתייגו אותך כלא רציני.
ועוד לא התחלתי להזכיר את האג'נדה הפוליטית-מדינית של המפלגה. היא תהיה הסנן הראשי. רק מי שיסכים לה בכלל ישקול להצביע למפלגה חדשה.
עכשיו:
חינוך חינם? על חשבון מי?
מיסוי מתקן? מה זה? כמה זה ישפיע על הנטו שלי?
בלי קניין רוחני האם חברות בינלאומיות ימכרו לישראל תרופות בכלל? או שנצטרך לסמוך רק על טבע?
רפורמה בשירותי הבריאות? כבר היתה כזו – חיים רמון לא ממש שיפר את המצב.
"רפורמה" נשמע לי כמו "עדכון מחירים" שהוא תמיד לרעת הצרכן.
וממחר ייפתחו קופי שופס בתל-אביב? סוחרי סמים יוכלו לפתוח דוכני קוק פרסי בשוק הכרמל? איזו הצהרה גרועה (ואני עוד חושב שצריך לפעול למען ליגליזציה).
יש לך בעיה של פרזנטציה. כל המטרות הללו ראויות, אבל מפוזרות. הצגה כזו של מפלגה תרתיע ממנה כל אדם נורמלי. אם אני בעד תחבורה ירוקה אבל נגד מיסוד הזנות – לא אצביע בעבורך. כנ"ל לגבי כל דבר אחר.
גם אי היכולת לקיים הבטחות כאלו תהיה בעוכריך. שינוי עם 14 מנדטים (כמדומני) לא הצליחו להזיז את הסטטוס קוו עם הדתיים גם כשאלו לא היו בממשלה בפעם הראשונה בתולדות המדינה.
אתה צריך להעביר מסר שיבהיר לאנשים מהם עמדותיך בצורה כללית כדי שתוכל לפעול למענן בצורה פרטנית. "זכויות האזרחים מול הממשל" יכול להיות סיסמה ראויה. היא מבהירה באיזה צד של המתרס אתה. "ממשל לשירות האזרח" יהיה מדויק יותר. שאר הפרטים יהיו אולי במצע, באתר, בשיחות.
אלירם פגע _בדיוק_ בנקודה. וגם דרומי. בימינו טוב בהרבה להיות לוביסט למטרות טובות מאשר להקים מפלגה.
אני מבין שאתה רוצה לגרור את המפלגות הגדולות שמאלה. כל מה שזה יכול לעשות זה לגנוב קולות,כרגיל.
Can you let us know which party you're going to use as your platform
מה רע בעלה ירוק אם כך?
ולאלירם,
"אם אני בעד תחבורה ירוקה אבל נגד מיסוד הזנות – לא אצביע בעבורך" – מה שאתה אומר הוא שלאף מפלגה לא צריך להיות מצע מוגדר. זה באמת המצב כיום והוא גורם לאנשים לא להאמין לאף אחד ולא להצביע. אגב, אני באמת נגד מיסוד הזנות ולעולם לא אצביע למי שעלול אפילו להעלות חקיקה כזו לסדר היום, למרות שאין לו סיכוי להעביר אותו.
לשם "שינוי": "תודה לאל" שיש מפלגות חרדיות במדינה הזאת שמעבירה חוקים פופוליסטיים על "ימין" ועל "שמאל"! :)
הרעיון הוא רע מכיוון שהמפלגה כן תקבל כמה קולות (להערכתי קצת פחות מ-3,000) וזה בערך הסכום שחסר למרצ\חד"ש\העבודה בכל מערכת בחירות כדי להשלים עוד מנדט במסגרת הסכם חלוקת עודפים.
חוץ מזה, אם נקח את כל האנרגיה, המשאבים והזמן (ולמיטב ידעתי אתה מתייחס לאלו שלך בצורה רצינית להחריד) שיושקעו במיזם האינטרנטי-מפלגתי הזה ונמיר אותם בהשקעה בניסיון לשינוי מפלגה קיימת, נוכל לשנות את הרכב הרשימה לכנסת די בקלות. אם כל האנרגיות הללו יופנו למרצ לדוגמא נוכל ליצור מצב שבו ברשימה הבאה אילן גילאון יהיה במקום השני לכנסת ומוסי רז במקום השלישי ובמפלגת העבודה מצב שבו שלי יחימוביץ' תהיה במקום השני ואדם כמו דניאל בן סימון או עופר קורנפלד יהיו מועמדים במקום ריאלי לכנסת.
אלירם,
קוד ישן הוא נהדר; העניין הוא שהמטרה של הקוד החדש הוא לגרום לקוד הישן לנסות להשתפר. כמו שבלי פיירפוקס לא היה יוצא IE7
רונה,
עלה ירוק לא נותנים את התוצאות ואת המנהל שאני רוצה לתת. אני מדבר על אלטרנטיבה אמיתית.
נמרוד,
תסלח לי שאני אומר את זה, אבל למעט זהבה גלאון אני לא רואה טעם לעזור למפלגת מרצ המקרטעת שפועלת נגד האינטרס של האזרחים.
רונה,
החוקים הפופולסטיים הם חסרי כל בסיס כלכלי אפשרי. זה נורא נחמד לומר שיש להגדיל את הקצבאות, לתת יותר שעות חינוך, לבטל שכר לימוד באוניברסטאות לסטודנטים, לתת יותר כסף לזקנים ולנכים ומשפחות ברוכות ילדים, והגדלת ההשקעה בתחבורה ועוד ועוד ועוד. זה נורא נחמד ונורא יפה. ואין לזה שום בסיס כלכלי . ואני אומר את זה בתור סוציאליסט. אם הממשלה תתמש אפילו עשירית מההבטחות האלה היא תכניס את המדינה לאינפלציה ובסופו של דבר יהיה רע הרבה יותר (לכולם).
זה לא חוכמה גדולה להעביר חוקים פופלסטיים שמיטיבים עם השכבות החלשות ונראים ונשמעים טוב אבל אי אפשר לממן אותם כלכלית. החוכמה היא ליצור חוקים כאלו שיאפשרו יחד עם צמיחה כלכלית (וכתוצאה מכך העלאת הכנסות המדינה ממיסים) שיפור לשכבות החלשות (גם מצד המדינה וגם מצד אפשרויות התעסוקה כי הכלכלה גדלה). אלו לא שינויים שקורים ביום אחד או בבת אחת. הם הדרגתיים ויש לבנות אותם.
וכן, תמיד בסוף אין מספיק כסף וצריך לבחור. אם היו נותנים לך 300 מליון שקל לתת לתרופות או להשקיע בשעות חינוך נוספות – מה היית בוחרת?
ומילה אחרונה על המפלגות החרדיות, הרבה מהחוקים שהן מעבירות הן רק עבור המגזר שלהן ( למשל, הסעות תלמידים לבתי ספר במגזר החרדי) והן אפילו מתנגדות לחוקים שיכולים לשפר את איכות החיים במדינה (לדוגמא – מיחזור בקבוקים של ליטר וחצי ומעלה – המפלגות החרדיות מתנגדות לכך כבר שנים)
מה דעתך על המפלגה החדשה "אור" (www.orr.org.il)?
נראה שיש קווים משותפים בין מה שאתה מציע לבין מה שהם מנסים לעשות, והם כבר עברו את המשוכה של רישום מפלגה.
אור היא לא בדיוק מפלגה כזו; ואני חושב שירון ידען לא בדיוק יכול להביא את הסחורה, צריך סלברטיז בקנה מידה אחר.