0.
לפי שנה וחצי, מעט אחרי ועדת וינוגרד, תהיתי האם שמעון פרס יהיה ראש ממשלה או נשיא. הימים היו קשים, ומשה קצב בדיוק התפטר; תהיתי האם יש קנוניה לקדם את דליה איציק לנשיאות על מנת שזו, ביום התפטרותו של אהוד אולמרט, תטיל את הרכבת הממשלה על פרס וזה יהיה מאושר וראש ממשלה נצחי. היום, שנה וחצי אחרי, פרס יושב וצופה בפריימריס בקדימה בערגה. הרי הוא היה יכול להיות ראש הממשלה הבא בקלות.
1.
ואולי, הדיל מסריח מהראש. בעוד מספר שעות נדע מה בחרו מתפקדי קדימה. האם זה שאול מופז או ציפי לבני; בכל מקרה, בחירתם אינה משנה דבר. דילים מסריחים בין אהוד ברק לבנימין נתניהו אינם רלוונטיים, אלא מה שרלוונטי הוא שיטת המשפט הישראלית. על פי שיטת המשפט הישראלית, לאחר התפטרות הממשלה מטיל נשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך ולדעת נשיא המדינה סיעות הכנסת יאותו לקבלו כראש ממשלה. כלומר, ייתכן מצב בו שאול מופז יזכה בפריימריס, ושמעון פרס, לאחר שהתייעץ, יחליט כי ציפי לבני תרכיב את הממשלה (ראו ס' 7 לחוק יסוד הממשלה).
2.
מעבר לכך, סמכותו של הנשיא היא סמכות שבחוק. שיקול הדעת הוא שלו ולא של איש מלבדו. בתי המשפט קבעו בצורה עקבית כי אין להתערב בשיקול דעתו של נשיא המדינה בצורה חיצונית. (בג"צ 2096/99 גור נ' נשיא המדינה, בג"צ 483/77 בג"צ 483/77 ברזילי נ' ראש ממשלת ישראל ואח). כיוון שלא ניתן לעקר את סמכותו של נשיא המדינה, העברת ההחלטה לזהות ראש הממשלה בפריימריס היא חסרת כל סמכות חוקתית. כל נסיון להוציא את הסמכות הזו מנשיא המדינה נדונה לכשלון מראש.
3.
כלומר, יכול להיות מצב שתהיה עתירה למניעת מינויו של ראש ממשלה כלשהוא כיוון שאותו ראש ממשלה אינו כשיר לכהן כראש ממשלה, או שהחלטת נשיא המדינה למנותו נגועה בחוסר סבירות קיצוני. כך אמר כב' השופט גבריאל בךבאחד מפסקי הדין הארוכים ביותר שנכתבו אי פעם בבית המשפט העליון, ובסיוטו המתמשך של כל סטודנט למשפטים, עא 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, עמ' 583:
מה יקרה, אם בטקס של ערב יום העצמאות, כאשר המפקד הממונה על האירוע מציע ליושב-ראש הכנסת ומבקש את רשותו להתחיל בטקס, תיתקל בקשתו זו בסירוב מטעם יושב-ראש הכנסת?! ומה יקרה, אם נשיא המדינה או ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר יסרבו לחתום על חוק שנתקבל בכנסת? ומה אם נשיא המדינה יסרב לחתום על כתב מינוי לשופט אשר נבחר לכהונתו על-ידי ועדת המינוי לשופטים, ולא נמצא כל פגם במינויו? התשובה הפשוטה לשאלות כאלה היא, כי ישנם דברים מסוימים, אשר יש להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו. ואם חס וחלילה, בצורה בלתי סבירה, בכל זאת יתרחשו, גם אז יימצאו לכך במשטר דמוקרטי פתרונות במישור השיפוטי או במישור ממלכתי אחר. בחשש זה ובבעיות אחרות הקשורות בקבלת חוקי יסוד להבא ובתיקונם, אשר בעתיד יימצאו להם פתרונים, אין כדי לגבור על השיקולים המובילים למסקנה כי הכנסת, כגוף המחוקק העליון, אכן מוסמכת הן לחוקק חוקים רגילים והן לקבל חוקי יסוד המעניקים חוקה לישראל.
4.
בעוד שבך סובר כי יש דברים שפשוט לא יקרו במשטר דמוקרטי, אני די חושש שהוא טועה. בשנת 1995, בעת שכתב את פסק הדין, לא האמין בך שירצח ראש ממשלה בישראל (פסק הדין פורסם חמישה ימים לאחר רצח יצחק רבין), לא האמין שנשיא מדינה יואשם במעשה מגונה, לא האמין בדברים רבים שראינו בי"ג השנים מאז. אולם, "יש להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו [דברים כאלה]".
5.
נשיא המדינה חייב להפעיל את שיקול דעתו ולראות האם האדם שהוא ממנה כמי שירכיב את הממשלה הוא אדם ראוי. לא יכול להיות ששבעים אלף אזרחים בלבד יהיו אלו שבוחרים מי יהיה ראש הממשלה של שבעה מיליון בני אדם.
'לא יכול להיות ששבעים אלף אזרחים בלבד יהיו אלו שבוחרים מי יהיה ראש הממשלה של שבעה מיליון בני אדם' – ויכול להיות שאדם אחד, שמעון פרס, כן יהיה?
שבעים אלף האזרחים האלה קיבלו יפוי כוח ממצביעי קדימה, שהכירו את חוקת המפלגה בעת שבחרו בה (או יכלו להכירה, בכל מקרה). לכן, 70 אלף האנשים האלה רשאים לבחור ראש ממשלה.
מה שאתה בעצם אומר זה שאתה מעדיף מריטוקרטיה (שלטון הראויים) על דמוקרטיה. לא שאני בהכרח מתנגד אבל קשה לי לראות איך שתי השיטות מתפקדות ביחד, כלומר האם פרס/קצב/איציק בכלל ראוי להיות נשיא ולהחליט החלטות כאלו אם הוא נבחר בסך הכל בדרך דמוקרטית?
נדב,
לא. כשמיליון איש הצביעו לקדימה, הם הצביעו לרשימה. במקום השני ברשימה זו דורג שמעון פרס ואחריו ציפי לבני. כעת, מנסה מרכז קדימה לשנות את סדר הרשימה.
לא מרק,
אני אומר שמרגע שבחרו כנסת, שלה יש את הסמכות לבחור את ראש הממשלה, צריך לאפשר לכל חבר כנסת לנסות להשיג תמיכה של כל אחת מהסיעות (על ידי הצבעת רוב בסיעה), מרגע שלאחד מהם יש 61, הוא יכול להיות ראש ממשלה.
אבל החוק שונה ואין יותר בחירות ישירות לראשות הממשלה. המיקום ברשימה מעולם לא קבע את סדר הקדימות לראשות הממשלה ואם היה קובע אני מניח שבני בגין מעולם לא היה נבחר למקום השני ברשימת הליכוד.
למעשה מבחינה חוקית אף אחד לא מונע מדב חנין לעשות ניסיון אחרון להיות ראש ממשלה ולשכנע עוד 60 חכים שהוא האדם המתאים ביותר. כאשר אולמרט יתפטר בפועל הנשיא מחויב להתיעץ עם הסיעות לפני הטלת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת ואז חנין והתומכים שלו יוכלו להראות שהוא היחידי שבו הכנסת תומכת. כלומר עצם זה שלבני נבחרה ממילא מחייב רק את חברי הכנסת של קדימה, ויתר הסיעות והנשיא לא מחויבים חוקית לתוצאות של הבחירות האלו.
כמובן שכל הפסקה הקודמת אינה רלבנטית מאחר ששותפותיה של קדימה לקואליציה ובעיקר מפלגת העבודה מחויבות ציבורית לתמוך במי שיבחר. אם אני מבין אותך נכון אתה טוען שמופז אולי אינו ראוי ואז הנשיא צריך להתעלם ממה שהכנסת הנבחרת באופן דמוקרטי אומרת לו.
אולי די כבר עם השטות הזו של "70,000 איש בוחרים ראש ממשלה" או לאחר היוודע אחוזי ההצבעה "35,000 איש בוחרים ראש ממשלה" או לאחר היוודע ההפרש "400 איש בוחרים ראש ממשלה"?
אף אחד לא הצביע עבור אולמרט. הצביעו עבור מפלגות. אף אחד לא הצביע עבור גולדה בזמנו ואף אחד לא הצביע עבור שמעון פרס שהחליף את רבין אחרי שהוא נרצח.
דווקא את רבין ואת ביבי בחרו באופן אישי, אבל לדעתי זה הכל (אם זכרוני אינו מטעני).
השיטה היא לבחור מפלגה. הסדר בפריימריז לא אומר כלום. המפלגה מייצגת מדיניות. לא משנה (תיאורטית) מי עומד בראשה כל עוד הוא ממשיך בערך במדיניות של המפלגה.
אני זוכר שאחרי הבחירות האחרונות היה ניסיון להקים ממשלה עוקפת קדימה, עם קואליציה של הליכוד והעבודה. זה היה דחוק, אבל היו דיבורים. זה לא היה עוקף את "רצון הבוחר"? תיאורטית כן, אבל מעשית ממש ממש לא. אלו החוקים. בוחרים חברי כנסת. רוב חברי הכנסת בוחרים ראש ממשלה.
ולמעשה, כמות האנשים שבוחרים ראש ממשלה היא אפילו לא 400 איש. רק 120 איש בוחרים ראש ממשלה. אתמול לבני נבחרה לראשות קדימה, לא לרשות הממשלה. 120 חברי הכנסת הם היחידים שיצביעו ויחליטו מי יהיה ראש הממשלה הבא.
אפשר גם לומר שלא חברי קדימה ולא הנשיא בוחרים את ראש הממשלה, אלא, כמו אחרי כל מערכת בחירות, מי שבוחר אותו\ה זה הכנסת. רק היא יכולה למנות ראש ממשלה.
מרק,
נכון. דב חנין, כמו כל ח"כ אחר, יכול לנסות להקים ממשלה. לכן אין שום מניעה שהבוקר מופז יתחיל לנסות.
אלירם ור"ש,
שוב, לכן הפריימריס אתמול היו עניין פורמאלי גרידא. או לחלופין הכנסת היא הפורמאלית. אם אין שימוש בשיקול הדעת שנתנו לחברי הכנסת בחוק אלא הם מפעילים אוטומאטית את רצון המתפקדים, הם חוטאים לבוחריהם.
כתבת "לא יכול להיות ששבעים אלף אזרחים בלבד יהיו אלו שבוחרים מי יהיה ראש הממשלה של שבעה מיליון בני אדם."
תכל"ס, לאיש אחד, שגם הוא לא ממש נבחר, יש יותר השפעה מאשר לאותם 70 אלף איש. הרב עובדיה יוסף.
האיש שהולך להכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.
ועדיין, למרות שלהגיד שהוא זה שמכריע נכון יותר מאשר להתרעם נגד הבחירות בקדימה והשפעתן, רק חברי הכנסת הם אלו שיבחרו, יהיו שיקוליהם כפי שיהיו.
אלירם,
מסכים לחלוטין עם הטענה שלך. רק תיקון עובדתי – רבין נבחר ב-92 אחרי קמפיין מאוד אישי שנבע (בין השאר) מהעובדה שחוק הבחירה הישירה כבר התקבל, אבל בחירות 92 התנהלו עדיין במתכונת הישנה. ראשי הממשלה שנבחרו בבחירות ישירות היו נתניהו ב-96 וברק ב-99.
שחר: ושרון ב-2001.
הנשיא לא ממנה ראש ממשלה. הוא מטיל את משימת הרכבת הממשלה על ח"כ מסויים (בדרך כלל על בסיס התייעצות עם ראשי הסיעות השונות). הכנסת לא חייבת לקבל את החלטת הנשיא. יתר על כן, ידוע לך, אין לי ספק, שלכנסת יש שתי אופציות למנות ראש ממשלה בעצמה: א. אחרי 28 + 14 +28 יום ששני מועמדי הנשיא לראשות הממשלה אינם מצליחים להרכיב ממשלה, הכנסת יכולה לבחור במועמד משלה להרכבת הממשלה תוך 14 יום. ב. מרגע שהוקמה ממשלה, הכנסת יכולה להצביע אי-אמון בממשלה ולהציע מועמד חלופי להרכבת ממשלה חדשה. הנשיא יטיל על המועמד המוצע את משימת הרכבת הממשלה.
אינני מבין את הקישור שאתה עושה בין רצח פוליטי או נשיא אנס לבין ניסיון לנצל פורמליסטיקה של הליך החקיקה כדי לפגוע בפעולת הכנסת. כן, גם מלכת אנגליה יכולה להתעלם מ"עצתו" של ראש הממשלה שלה בנוגע למינויים, חוקים ושאר ירקות. אבל היא לא. נו, אז?
אסור לעתירה כמו זו שאתה מתאר להתקבל. הכנסת היא זו שממנה את ראש הממשלה ונותנת לו את אמונה, ואסור לבית המשפט להתערב בתהליך כזה. מה שאתה מציע הוא כיבוש שיפוטי של אחת המשימות הבסיסיות ביותר של הרשות המחוקקת.
בנוסף למה שדובי כתב, אני לא ממש משתגע על הניסוח שלך בפסקה מס' 1: "על פי שיטת המשפט הישראלית, לאחר התפטרות הממשלה מטיל נשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך ולדעת נשיא המדינה סיעות הכנסת יאותו לקבלו כראש ממשלה. ". מה זאת אומרת "על פי שיטת המשפט הישראלית"? על פי *החוק* בישראל, שהכנסת היא זו המחוקקת אותו, הממשלה פועלת על פיו, ובית המשפט מוסמך לפסוק לפיו. הניסוח שבחרת קצת מטריד אותי.
ערן, ככה זה משפטנים: יש להם פטיש, אז הכל נראה כמו שניצל.
'ודם כל, כבוד השופט מצא כתב: "ישנם דברים מסוימים, אשר יש להניח כי במשטר דמוקרטי *תקין* פשוט לא יקרו" – השמטת המילה "תקין" משנה את משמעות המשפט!
ועכשיו ל"זוטות": אין שום משמעות למיקום במקום השלישי ברשימה שקלה הרבה יותר מ-2-3 מנדטים. המשמעות היחידה של סדר המועמדים ברשימה בחוק הבחירות שלנו הוא לקביעה מי נכנס לכנסת (ונכלל בסיעה) ומי לא. אין משמעות חוקית לסדר המועמדים אחרי שנכנסו לכנסת. כמובן שיש משמעות אחרת למיקומם שנובעת מהמנגנון ששימש לסידור הרשימה – שמצביעה במידה רבה על כוחם היחסי בתוך המפלגה ממנה באו ומתוך כך בעקיפין על יכולתם להקים ממשלה יציבה – וראוי שהנשיא ייקח נתונים אלה בחשבון, אבל רק ככאלה, ומתוך ראיה שלוקחת בחשבון גם את השינויים שקרו מאז סודרה הרשימה. במלים אחרות: סדר המועמדים ברשימה הוא מידע שהנשיא יכול לעשות בו שימוש, אבל מתוך הבנת משמעותו ולא יותר מכך.
ומכאו נגזר עוד דבר חשוב: הבחירה ברשימה מסויימת היא במידה רבה בחירה במועמד האחרון ברשימה שנכנס לכנסת, לא פחות מאשר במועמד שעומד בראש הרשימה. אני בודק מה מנבאים הסקרים ומי המועמדים שכניסתם מוטלת בספק. השיקול הזה יכול לשנות בהרבה את ההחלטה למי להצביע (להכניס עוד מועמד לא ראוי ברשימה די טובה לעומת להכניס מועמד טוב של רשימה שאחרת לא הייתי שוקל להצביע עבורה).
ודבר אחרון: אנצל במה זאת להמליץ על הספר Chaotic Elections מאת Donald Saari
http://books.google.com/books?id=i5IPnH1C0hoC
שאמנם נשמע "קצת מפחיד" בגלל המתמטיקה אבל בסופו של דבר עיקר המתימטיקה שצריך לשלוט בה כדי להבין אותו היא חיבור וכפל וחוץ מזה המחבר הצליח לכתוב את הספר בצורה גאונית שמאפשרת לכל קורא לדלג על קטעים שמרגישים כמו "מנת יתר" של מתימטיקה.
עופר, הסיכוי שלך להיות זה שבזכותו נכנס מועמד X לכנסת הוא מזערי, גם אם נניח שהסקרים מדוייקים.