0.
"פרמיית פרטיות", זה כנראה יהיה המחיר שאנחנו נצטרך לשלם בעבור אי שימוש בשירותים שעשויים להפקיע את הפרטיות שלנו ולהעביר אותן למרחב הציבורי של גוגל. גוגל הוכיחה היום שהיא יודעת שלפרטיות יש מחיר, המחיר היה 3,100,000,000 דולר (במזומן). אני בספק אם הממונה על ההגבלים העסקיים בארצות הברית התערב כאשר שני גופים בעלי נתח שוק כה משמעותי התמזגו, מצד שני, גם במיזוג של גוגל ויוטיוב לא התערבו אותם ממונים.

1.
למי שלא מכיר את הסיפור, חברת DoubleClick היתה מהראשונות באינטרנט שהתעסקה בפרסום ונרכשה אמש על ידי גוגל (מישהו אמר משהו על גוגל וימי שישי ה13?). החברה התמחתה בבאנרים ובכלים שמאפשרים לאתרים להציג פרסומות. בין היתר החברה הציבה עוגיה (Cookie) שסייעה לכריית מידע (Data Mining) על משתמשים ולמרות שלא הוכח שהיא פוגעת בפרטיות, מאפשרת לפלח את קבוצות המשתמשים בצורה יותר יעילה על ידי הצלבת האתרים בהם הם גולשים.

לכן, לגוגל יש אינטרס כפול להשתמש בכלי של DoubleClick, הראשון הוא השימוש בפלטפורמת הפרסום של DoubleClick כדי להגדיל את נפח הפרסום באינטרנט של גוגל ובכך להיות המנצחת בכל הנוגע לפרסום. השני, ולא פחות חשוב הוא הצלבת המידע על גולשים עם המידע שכבר בידי גוגל. מדיניות הפרטיות של גוגל היא ברורה ובין היתר קובעת שגוגל יכולה להשתמש במידע אישי על מנת לספק ללקוח פרפסומות ותוכן, לפלח ולתפעל את שירותי גוגל ולחלוק מידע מצטבר (לא אישי) עם גופים שלישיים. כלומר, יחד ככל הנראה יש לגוגל את הכלים לדעת כמעט הכל על כל משתמש.

דאבלקליק מסייעת בקידום אותו חזון בדיוק כמו גוגל – היא מציבה בכל אתר 'חלק' שמזוהה כבר עם גוגל והופכת אותו ל'גוגלי' יותר, כך שבעידן בו עמודי אינטרנט מכילים מקורות שונים, מספיק שאחד מהם יהיה 'גוגל' בשביל שגוגל תהיה מאוד מרוצה. מנגד, גוגל מפסיקה עם השיווק באמצעות רוגלות ורושעות ועוברת למקומות 'לבנים' בלבד – רוצה פרסומות טקסט, ניתן לך את Adwords, רוצה פרסומות גראפיות? יש את DoubleClick, וכך גוגל תוכל להשיג כמעט את כל נתח השוק המקוון.

2.
מעבר להיותה של חברת DoubleClick גורם מפוקפק בכל הנוגע לפרטיות והיותה אחראית לחלק נרחב מהתלונות על רוגלות, נשאלת השאלה הצפויה – האם גוגל הפכה למיקרוסופט החדשה? מדובר ברכישה שכלל אינה דרושה לגוגל, שכעת מגדילה מדי יום את שוק הפרסום שלה ממילא, כאשר היא רכשה את DoubleClick רק לאחר שהבינה כי מיקרוסופט בתהליכי רכישה ועשויה להשיג את נתח השוק המדובר. ורכישה על מנת להשמיד היא מעשה מיקרוסופטי לכל היותר, וראוי יהיה שגוגל תסגור את החברה אם היא רוצה לשמור על מדיניות "אל תעשה רע" שלה.

גוגל הפסיקה כבר מזמן להיות גוף תמים שמנסה רק "לאנדקס את כל המידע בעולם", וקשה להבין מדוע. האם ללארי פייג' וסרגי ברין חסר עוד כסף שהם צריכים להתעסק בעסקים מפוקפקים, או שהם החליטו שהאינטרנט צריך להפוך למגרש המשחקים הפרטי שלהם?

יכול אבל להיות, שלכל העסקה הזו יש מסר אחר מאוד. המסר הוא – "כדאי לכם להיות הילד הרע של האינטרנט, כי אם תהיו רעים מספיק גוגל תרכוש אתכם כדי שתפסיקו להראות כילדים הרעים של הרשת". ברור לכולנו שגוגל מנסה לרכוש לפחות אחד מהכל, יש לה מעבד תמלילים וגליון אלקטרוני, פלטפורמת בלוגים מצליחה, מנוע חיפוש, דואר אלקטרוני, יומן פגישות, כלי סטטיסטיקות, כלי פרסום, כלי עיבוד חדשות ופלטפורמת וידיאו (או שתיים), כמו החזון של וואלה! ושל מיקרוסופט, יכול שיהיה משתמש שיבלה יום שלם מבלי לעזוב את הפלטפורמה של גוגל, יכניס לגוגל מיליונים מפרסום וכן יספק לגוגל את הפרטים האישיים שלו בעבור אותם שירותים.

3.
אבל מה אנחנו, כמשתמשים בשירותי האינטרנט של גוגל, יכולים בכלל לעשות נגד הפגיעה הקרבה בפרטיות שלנו? האם אנחנו בכלל מעוניינים באותה פרטיות?

4.
אני לא יודע כמה החיפושים של גוגל יותר יעילים בעקבות המעקב אחרי; אני משוכנע שהפרסומות לא. אני חוסם את כל הפרסומות ואת כל כלי הסטטיסיקה שגוגל מנהלים (כמו גם כלי סטטיסטיקה אחרים) כיוון שאני לא אוהב את השימוש בהם עליי. אני חושש לא רק משימוש זדוני של החברה, אלא גם מדליפות מידע ומשימוש במידע על ידי עובד שסורח, אני חושש שמידע עלי יכול להוביל משהו גדול ממה שאני. אם בכדי לצותת לטלפון של חבר כנסת דרוש צו מבית המשפט העליון, על מנת לסחור במידע האישי שלי, לרבות אימייל, לא דרוש יותר מקליק ימני.

5.
לחשבון האימייל של עזמי בשארה יכול כל עובד של הכנסת לפרוץ בצורה קשיחה – ללכת פיזית לשרת ולהוריד את הקובץ (או התיקייה) שמכילה את הדואר האלקטרוני. למחשבותיו האישיות של בשארה כבר יותר קשה לפרוץ, אבל באמצעות התחקות אחרי עקבותיו הוירטואליות ניתן לעשות כן.

6.
עכשיו התיישבו להם שניים: סוכן השב"כ שעקב אחרי בשארה לכל מקום (גוגל) וסוכן הביון הרוסי שגם הוא עקב אחרי בשארה, והצליבו להם מידע – מי נפגש עמו מתי, מה היו שיחות הטלפון האחרונות שלו ועוד. האם המצב מסוכן כפליים? ככל הנראה לא, המצב מסוכן הרבה יותר מאשר כפליים – זה כמעט כמו שחברתך לשעבר ואמך יפגשו, פתאום כל התירוצים על היכן היית ביום שישי נעלמים ולא ניתן לעשות בהם שימוש יותר.

7.
ולשאלה החשובה, מה אפשר לעשות?

8.
כלום.

Technorati Tags: DoubleClick, Google, Microsoft, Big Brother, Privacy, Law, Antitrust