זכויות יצירתיות:: קריאה ביקורתית

0.
איך אני מת לכתוב את הדוקטורט שלי. אני מת לסיים את העניין לא כדי שיקראו לי דוקטור, אלא כדי שכל מה שאני אומר ישמע מבוסס יותר. דוקטורט, כמו ידיעת לטינית, הוא סגולה מסוימת. כמו הQuidquid latine dictum sit, altum viditur, כך גם הדוקטורט. כל מה שנאמר על ידי דוקטור, נשמע יותר מבוסס.

"דר' אשר מאיר הוא מנהל המחקר של המרכז לערכים בעסקים, ירושלים. הוא פרסם מאמרים רבים על הפן המוסרי של סוגיות כלכליות עדכניות."; דר' אשר מאיר פרסם היום מאמר בynet נושא הכותרת "תכנים פתוחים קיימים רק בזכות זכויות יוצרים". בעוד שאני לא חולק על הנחיצות של דיני זכויות היוצרים על מנת להגן על התכנים הפתוחים, אני חולק על לא מעט  מהדברים שאמר דר' מאיר, ואפרט:

1.
"כנגד הממסד האומר שתוכן איכותי לא ייווצר בלי תמריצים בצורה של זכויות יוצרים, הם מצביעים על כך שגם ללא תמריצים אלה ואולי דווקא בגלל העדרם זכינו לוויקיפדיה, ל-YouTube, ללינוקס. המסקנה שלהם היא כי זכויות יוצרים הן שיטה מיושנת, מאובן מן העבר הטרום-רשתי."

קודם כל, בYouTube, ככל הידוע לי, לא קיימת עם מנגנון של זכויות יוצרים שונה. התוכן שמועלה ליוטיוב ניתן להצגה חופשית וללא תמורה על ידי כלל המשתמשים, אולם אין לאיש, מלבד היוצר, כל זכות בתוכן שלא ניתנה לו ברשיון. סרטים שמועלים ליוטיוב לא משתחררים לנחלת הכלל וגם לא משוחררים מכללי זכויות היוצרים הקיימים.

המסקנה כי דיני זכויות היוצרים צריכים רפורמה היא מסקנה נכונה, שתאפשר את השימוש ביצירות על ידי הכלל והתאמתו למציאות בה הפרת זכות יוצרים לא גורמת נזק לאיש ורק מעלה את התועלת המצרפית בחברה. בעוד שלאיש לא תגרם תועלת אם אני אשמור את עבודתי לעצמי ולעצמי בלבד, שינוי המדיניות כך שכל תוכן לא יהיה מוגן אלא אם אבקש זאת הוא שינוי נחוץ. דווקא בעידן בו כל כך קל להפר זכויות יוצרים, צריך לבנות מוסד שלא יבזה את המונח ויאפשר כבוד. החוק צריך להיות מותאם לטכנולוגיה, ולא להפך.

2.
"מעולם חלק ממייצרי התוכן לא היו זקוקים להגנה, אך חלק חיוני היו והינם זקוקים כן, ובשבילם החקיקה נועדת."

בדיוק בשביל מצב כזה דרושה רפורמה מקיפה. אותו חלק שדורש את זכויות היוצרים המוחלטות שקיימות כיום בחוק יכול להנות מהן בצורה של רשיון, בכל מקרה הסכמי השימוש שישנם בין אותן חברות שמחזיקות בזכויות היוצרים מונעות חלק מהשימושים שמותרים בחוק; לדוגמא, רשיונות תוכנה עשויים להגביל בכלל את הזכות של אדם להעביר את התוכנה ממחשב למחשב, וזאת למרות שהחוק לא מחייב שזו תהיה ברירת המחדל.

אם "חלק" מיצרני התוכן זקוקים להגנה, הם יכולים לקבל אותה באמצעות אותה רפורמה.

3.
"אפשר להיות תומך נלהב של פארקים לאומיים מורחבים ומטופחים, פתוחים לכל אזרחי המדינה, בלי לחשוב שצריך להקל בדיני השגת גבול בקרקע פרטי. רישיונות פתוחים למיניהם הם נהדרים, ואף אחד לא מנסה לאסור על אנשים ליצור תוכן פתוח; השאלה אם נקשה על אנשים ליצור תוכן מוגן."

פארקים לאומיים ומטופחים הינם רכוש המדינה; אל תפלו לכשל הלוגי הקטן שמנסה דר' מאיר לצור כאן באמצעות דיאלקטיקה פשוטה. המדינה היא גוף שאנו כולנו בעליו, לכן הכניסה החופשית לפארקים לאומיים נובעת מאותה בעלות. לכל אדם יש זכות רעיונית בפיסת אדמה קטנה בפארק. אם תוכנה משוחררת בצורה חופשית, מדובר עדיין ברכוש היוצר; היוצר קובע את ההגבלות וההיתרים לשימוש בתוכנה, היוצר מחליט בעצמו מה לעשות איתה. לתת ליוצר את הזכות המלאה ואת החופש להחליט מה יעשו עם יצירותיו היא ההגנה הבסיסית ביותר של זכות היוצרים.

אין להשוות כאן להקלה בדיני השגת גבול, אלא דווקא בהקלה בדינים אחרים – אלו שמאפשרים לעשות שימוש יעיל בקניין לא מנוצל. הבחירה בקרקעות, כמובן, אינה מקרית. כל בחירה בקרקע נועדה לתאר מצב של משחק סכום אפס, בו כל שימוש בא על חשבון שימוש של אחר. מי שיתמוך בגישה חופשית לפארקים, יתמוך גם בהנאה שתווצר מצפיה בגינותיהם של זרים אם אלו יבחרו להציג את הגינה.

4.
"התשתית החומרית של מערכת זאת היא מאות מיליוני המחשבים האישיים ברחבי העולם, אשר רוכשיהם מתעניינים בעיקר בתוכן מסחרי. אחרי שמערכת זאת הוקמה על ידי יזמים מסחריים, זה העניק במה מבורכת ליזמות וולונטריות כמו הוויקיפדיה."

OLPC
מאות מיליוני המחשבים האישיים בעולם הם קניין פיזי, כמובן, ולא קניין רוחני. רוכשיהם מתעניינים בתוכן מסחרי כי זהו (נכון להיום) התוכן היחיד שיש. אולם, פרוייקטים כמו מחשב אחד לכל ילד, שמושקעים בו מיליונים של דולרים, רץ על מערכת ההפעלה החופשית Sugar ומכיל תכנים חופשיים; ויקיפדיה היא חלק בלתי מבוטל מכל שימוש במחשב היום כיוון שמדובר במוצר שלעיתים מאפשר מידע מזורז ואמין חלקית על כל נושא בעולם. התשתיות שמעניינות כיום את משתמשי המחשבים הן תשתיות ארות לגמרי ממה שעניינו אותם לפני שנים.

5.
"התלות ברקע המסחרי מתבטאת לא רק בתשתית החומרית, אלא גם בידע וכישורים של המתכנתים, אשר נוצרו לרוב במגזר הפרטי, או לפרקים במגזר האקדמי אשר רוב מימונו נובע מהמגזר הפרטי."

המשפט פשוט אינו נכון. הרקע המסחרי של מתכנתים רבים של פרוייקטים הוא אפסי כיוון שמדובר בילדים. במקרים אחרים, כמו יישום Firestats הישראלי שפותח על ידי עמרי ידן, או מערכת וורדפרס שמריצה חלק ניכר מהבלוגים בעולם ואולי אפילו מערכות כמו PHP שפותחו על ידי Zend הישראלית ומכילים שני רשיונות: ציבורי ומסחרי, ניתן לראות בבירור כי הקשר בין הנסיון המסחרי של אותו מפתח לבין הביצוע של פרוייקט הקוד הפתוח הוא אפסי אולי.

6.
"מערכת ההפעלה "לינוקס" מבוססת על מערכת הפעלה מסחרית משנות ה-70, "יוניקס"; הגירסה למחשבים אישיים הוא למעשה ניסיון שיבוט של מערכת Windows של מיקרוסופט. מייצרי ה"תוכן הפתוח" לרוב אינם יוזמים; הם מבררים מתוך התוכן המסחרי הקיים ועוסקים לרוב בשיבוטו."

מערכת ההפעלה אובונטו לינוקס, לדוגמא, היא מערכת מתקדמת מאוד ואכן מבוססת על מערכות משנות ה70 שפותחו ונכתבו מחדש. מערכת ההפעלה לינוקס, עם זאת, היא חדשנית בצורה שלא תאמן. הן מבחינת היכולות הגרפיות שלה והן מבחינות אחרות, שעשויות להראות למשתמש ידידותיות יותר מאי פעם. אותה מערכת יכולה גם לאפשר יצירתיות אחרת. בסרטון בצד ניתן, לדוגמא, לראות את "חוסר החדשנות" במערכת ההפעלה מבחינה גרפית.

מערכות אחרות שמבוססות על קוד פתוח יכול שיהיו חדשניות יותר או פחות, אבל שיבוט התוכן המסחרי הקיים בטוח שלא. מערכות קוד פתוח כמו PHP שינו את התפיסה של שרת ווב, מערכות קוד פתוח כמו אפצ'י אפשרו את הקמת הרשת ומתחזקים כ50% משרתי האינטרנט.

אפילו פוסט זה נכתב בצורה חופשית, תוך שכל אחד יכול לעשות בו שימושים מסוימים כל עוד הוא עומד בהגבלות הדרושות. נכון, פוסט זה אינו חדשני במיוחד, הוא לא בא לשנות את העולם ורק בא להציג כמה טענות נגדיות לטענות שהוצגו במאמרו של דר' מאיר, אולם הצגתן מאפשרת קידום כלשהו של הידע האנושי.

7.
"התוכן הפתוח הוא תופעה ברוכה, אשר קמה בצלו ובזכותו של משטר זכויות יוצרים הקיים – משטר אשר נותן תמריץ הוגן ליזמים ליצור תוכן מסחרי, אשר מספק את הגב הכלכלי והרעיוני של התוכן החינם. אם נרצה בהמשך פיתוחו של ענף מבורך זה, נשכיל להמשיך להקפיד על הגנה איתנה על זכויות יוצרים."

התוכן הפתוח דרוש בכדי לאפשר ליזמים ליצור תוכן בכלל; דר' מאיר לא הביא דוגמא אחת אפילו כיצד שימוש בתכנים שנוצרו על ידי אחר פוגעים בתוכן המסחרי (בעיקר כיוון שאין כאלו). אפילו ארגונים שהאינטרס הגדול שלהם הוא להפיץ את תכניהם במדיה בתשלום ככל האפשר מבינים כי ההורדה של תכניהם בצורה בלתי חוקית (נכון להיום) באינטרנט היא רק לתועלתם.

8.

"בימי קדם היתה חשיבות למילה הכתובה; עלות כתיבת מילה היתה גבוהה וספרים היו נכס יקר שלא היה נגיש לפשוטי העם. התנ"ך והברית החדשה, הספרים הטובים שהעבירו את חכמת העולם היא כתובים בשפת צֹפן שלא היתה נגישה כלל לאנשים. יוהן גוטנברג ומרטין לותר חוללו מהפכות. הם רצו להביא את דברי האל קרוב לליבם של המאמינים. גוטנברג המציא את הדפוס ולותר העביר את הרפורמציה, בהפרש של מאה – משנת 1450 לשנת 1550 התפתחה האנושות ונוצרה תקופה שלא תאמן. הידע פרח, אוניברסיטאות שגשגו ושוב לא היה צורך בהעסקת כתבנים עבור ספרים – עלות הידע ירדה משמעותית.

אולם, בין השנים 1,550 ל1995 המילים הכתובות היו קדושות למחצה; כל שנכתב היה קדוש דיו כדי לעבור עורכים, מגיהים ומעצבים והיה מגיע לדפוס לאחר בדיקה מעמיקה ואימות. די היה לציין מקור עיתונאי בכדי להראות כי עובדה מסוימת נכונה.

האינטרנט הוכיח אחרת לגבי קדושת המילים" (גוטנברג 2.0, 18.12.2005)

9.
איך אני מת לכתוב את הדוקטורט שלי.

13 thoughts on “זכויות יצירתיות:: קריאה ביקורתית

  1. וואו, סעיף 6 עיצבן אותי בטירוף. האיש מנסה להציג את לינוקס כמשהו שגנב מיוניקס והעתיק מווינדוס, ואין לו קיום בזכות עצמו. לינוקס קיימת בגלל משחקי הזכויות וההגבלות של טעמי יוניקס השונים: אנשי קרן התוכנה החופשית פשוט ישבו וכתבו את כל תכניות היסוד של יוניקס מחדש, כדי לשחרר אותן לחופשי. אחר-כך בא לינוס טורוואלדס ושיחרר גרעין מערכת הפעלה (שונה, אגב, במידה משמעותית מיונקסים אחרים) כתוכנה פתוחה. אין בלינוקס שום רצון לשיבוט של ווינדוס, ובכלל השימוש במילה "שיבוט" כאן מטעה ויוצר רושם של העתקה לא חוקית – אני חושש שהאיש נחשף לפרופגנדה של מיקרוסופט.

  2. אולי דרישה הכרחית לתואר דוקטור תהיה קורס בסיסי ביסודות הרטוריקה, שילמד את הדוקטורנט לזהות כשלים לוגיים בסיסיים ולהימנע מהם?

    הדוקטור הנכבד מציג מקרה קלאסי של 'איש קש' – הוא תוקף את הטענה שלפיה לאף אחד יהיה אסור לייצר תוכן מוגן ולמכור אותו, אלא שלא שמעתי את הטענה הזו מעולם, וזו בטח לא הטענה של סטולמן, לסיג ובנקלר.

  3. ר"ש ודרומי
    זו לא רק ההעתקה, זו בעיקר חוסר ההבנה הבסיסית של הכותב בכל מה שנוגע לתוכנה חופשית. אני בספק אם הוא קרא את בנקלר ולסיג ואני בכוונה לא התייחסתי לתיאוריות שלהם (אם תראה את הציטוטים המעוותים שלו שם, זה בעיקר כי בנקלר גם לא קריא במיוחד).

    הרעיון של רפורמה בדיני זכויות היוצרים הוא לא של ביטול, ואת זה הוא לא הבין, מה לעשות…

  4. כתבת:"אפילו פוסט זה נכתב בצורה חופשית, תוך שכל אחד יכול לעשות בו שימושים מסוימים כל עוד הוא עומד בהגבלות הדרושות."
    ואני שואלת: האם אין כאן זילות המילה הכתובה / האישית?
    שאלה אל עצמי, אל אליך, אל כולנו.

  5. בכלל לא זילות. תחשבי שאם אף אחד לא יכול לעשות שינוי של הטקסט בעוד שנתיים שלוש, הטקסט כבר לא יהיה רלוונטי.

    אם אף אחד לא יוכל לקחת את הידע ולעבוד איתו, אין טעם לכלום.

  6. צודק אבל לא לכך התכוונתי.
    אני מידענית, עוסקת בשימושים בידע,
    התכוונתי לכך שהציטוטים והעתקות, ללא בקרה,
    גורמים לזילות ואפילו לסכנה. דברים עשויים לצאת מהקשרם,
    ולהתגלל הלאה, ואפילו להטעות, חלילה. גם אם בתום לב.
    הבוקר, למשל, ראיתי פוסט מסויים שמאד מצא חן בעיני.
    פניתי אל כותבו וביקשתי רשות להעתיק אל הבלוג שלי + קרדיט ראוי. מצפה לתשובתו.
    אינני מעיזה להעתיק ללא רשות. גם אם אין זה מאמר מדעי.
    ובמקרה הזה אינני מסתפקת בלינק.
    אפרופו לינקים, בכנס הבלוגרים בהרצליה, דיברו על זכות יוצרים. ההרצאה היתה של עו"ד דובר אנגלית. אם הבנתי נכון, גם לינקים ללא רשות הם עבירה. אשמח אם תאיר את עיני בנידון. כולנו "חוטאים" בלינקים! כתבתי על כך בסקירה שערכתי על הכנס. כרמל קראה
    ולא הסכימה עם הנ"ל. לא נראה לה הגיוני. גם לי לא.
    האם ידוע לך מהו החוק בארץ לגבי קניין רוחני הרלוונטי ללינקים?

  7. אילנה,
    אני נותן רשות להשתמש בטקסט כל עוד שומרים ייחוס לטקסט המקורי; זה לא אומר שניתן לצטט אותו ולהוציא מהקשרו, כי ההקשר תמיד יהיה.

    לגבי לינקים. ההרצאה של דיויד מירצ'ין דיברה על מה שנקרא "קישור עמוק" או "קישור חם". והפרת זכויות יוצרים בו היא לא עניין מוחלט. קישור לעמוד שגלוי לכל הציבור אינו הפרת זכויות יוצרים; מה שיכול להיות הפרת זכויות יוצרים הוא קישור עמוק לתמונה, אם היא מוצאת מהקשרה.

    קראי את הפוסט הזה של שרון, הוא מסביר מה זה קישור חם.

    עכשיו, כאשר משתמשים בקישור חם בתוך עמוד שאינו שייך לאתר, יכול להיות מצב בו הגולשים יוטעו לחשוב שהבעלות בתמונה היא של האתר שבו הם גולשים, במצב כזה יש הפרת זכויות יוצרים. כמובן, לא תמיד (יש חריגים).

  8. יהונתן,
    תודה רבה על מידע חשוב.

    ואקנח בסיפור אמיתי, הנוגע לתארים:
    הגעתי לייעוץ אצל פרופ' ידוע, מנהל מחלקה בבית חולים. ראיתי שבכל מקום רשום ד"ר…ולא פרופ'. על שלט הדלת,
    על הקבלה, על החותמת. שאלתי את מזכירתו לפשר
    העניין והיא אמרה: "ככה הוא רוצה". צנוע שכזה.
    ואני שואלת, בהקשר לדברים שכתבת:

    "איך אני מת לכתוב את הדוקטורט שלי. אני מת לסיים את העניין לא כדי שיקראו לי דוקטור, אלא כדי שכל מה שאני אומר ישמע מבוסס יותר". מדוע אותו פרופ' מכובד לא חושב כמוך? כנראה שמו הולך לפניו ואינו זקוק לתואר כדי להשמע מבוסס יותר.
    מאחלת לך להגיע למעמדו, בתחומך.
    אילנה

  9. אילנה,
    את דברי על הרצון לדוקטורט אמרתי בציניות, כמובן, כדי להבהיר כי לא כל מה שנאמר על ידי דוקטור הוא אכן אמת מוחלטת.

    הרצון שלי לדוקטורט הוא כיוון שמעניין אותי מאוד לחקור נושא מסוים לעומק.

Comments are closed.