לא רדיקאלי, לא מתנצל, פרגמטי.

אולי לא סיימנו עם הזוועות. אחרי הדיווח השבוע על הרגלי הפתיחה באש הלוקים בחוסר זהירות במבצע עופרת יצוקה שהבהירו לכולנו מה באמת הצבא עשה בעזה (ולי גרם לחשוב ששהמחאה שלי נגד המלחמה היתה מוצדקת הרבה יותר) (ואם כבר, אז לכו לקרוא את הפוסט הנהדר של נתאי פרץ על החבר הדמיוני שלו), כתב העת לשנאת ישראל ותעמולה תבוסתנית 'הארץ' מביא 'דיווח' שערוריתי על ההדפסים שקיימים על חולצות בוגרי קורסים בצה"ל.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1072299.htmlבין היתר, מעודדות החולצות הרג חפים מפשע באמצעות משפטים כמו "תדע כל אם ערביה כי גורל בניה תלוי בידי" (שימו לב, ערביה ולא פלשתינאית) או "אין בתולות – אין פיגועים" הקלאסי. אבל אנחנו, השמאלנים עוכרי ישראל, בעצם אשמים. אותנו רוצים להרוג, ואנחנו בכלל מתעלמים מהביטויים הקיצוניים של האלימות בצד השני. חיילי צה"ל (המוסריים בעולם) בזזו תכשיטים מבתים בעזה (עוד, ושוב), מתעללים בפלשתינאים, (ושוב) הורגים ילדים, ועשו עוד דברים שהשתיקה יפה להם, אבל השמאלנים: השמאלנים הם אלה שמפריעים לצה"ל לנצח.

אבל זה בסדר (בסדר?) כיוון שכשהעניינים מתבהרים התמונה הגדולה מסבירה יותר. המאבק בין שתי האידיאולוגיות, זו שבשביל לשמור על בטחוננו מוכנה להרוג גם ילדים וזו שמנסה להלחם באויב בכפפות של משי, הסתיים בכך שאלו שבעד להלחם בכפפות של משי לא נלחמו בבטחוניסטים. הסינתזה אמורה להיות זו שתגן עלינו, הדיון בין שתי הגישות והעירוב של בטחוניזם והומניזם היה אמור להביא למדינה דמוקרטית והגיונית.

אבל בישראל קרה מקרה, ובעוד שההומניזם יצא החוצה מהצבא (בין היתר בגלל עודף סרבנות), המיליטריזם החליט להשתלט על הצבא ולייצא עצמו לכיוונים אחרים. השמאלנים לא נלחמו על האידיאולוגיה שלהם והגענו למצב שגוש השמאל מונה כעת פחות מ20 חברי כנסת. כלומר, על כל שמאלן אחד (כולל מפלגת העבודה) יש בישראל חמישה שאינם שמאלנים. מתוך אותם 20, ארבעה נחשבים שמאל רדיקאלי ומוקצים, שלושה נחשבים לשמאל קיצוני ורק שלושה-עשר נחשבים שמאל מתון (ואגב, גם אותם שלושה-עשר לא התנגדו למלחמה).

[כלומר, נניח שניתן לומר שמתוך 120 חברי כנסת, חמישה-שישה היו כאלה שניתן להניח שנמנו בין מתנגדי המלחמה (ושוב, שינויים בהרכב הכנסת וכו'), כלומר – פחות מחמישה אחוז מ(נציגי)האוכלוסיה מהווים שמאל אמיתי]

אם משפט כמו "לא נרגע עד וידוא הריגה" לא גורם לכם את אותה סלידה מהממסד כמו שניצולי שואה צריכים להלחם על הזכויות שלהם, את אותה סלידה כשאתם שומעים על עוד כתב אישום נגד נבחר ציבור, אם לא מפריע לכם שהאדם הזה עומד להיות שר בכיר בממשלה, כנראה שאין באמת תקווה לשמאל בישראל, ונמשיך להנות מלהתלונן על הזוועות ונעמוד בצד כמו עוכרי ישראל.

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-566448,00.html

ובהערת אגב אולי, לפני שבועיים ניהלתי ויכוח עם אמי, שהגדירה אותי כ'אנטי-ציוני' כיוון שתמכתי בדב חנין לראשות עיריית תל-אביב. לא רק שאני לא מוכן לקבל את ההגדרה שחד"ש היא מפלגה אנטי-ציונית, אלא שמבחינתי ציונית היא קודם כל אהבת העם, ורק אחר כך אהבת הארץ. העם שלי, עם כמה שיש לי טענות על ההתנהגות שלו, הוא עם מגוון: הוא כולל את העובדים הזרים שגרים מאות מטרים מביתי בתחנה המרכזית, הוא כולל את העולים החדשים שלומדים בבית הספר מולי, את יושבי בתי הקפה מעבר לכביש ועוד חלקים נרחבים מהאוכלוסיה. אם העם של אנשים מסוימים לא כולל את כל האנשים שיושבים על אותה חלקת אדמה, ללא קשר למעמד חוקי כזה או אחר, אז כנראה שהם מעדיפים להסתיר את הגזענות שלהם על ידי הגדרת מי שחושף את ערוותם כאנטי-ציוני.

16 thoughts on “לא רדיקאלי, לא מתנצל, פרגמטי.

  1. הפוסט מגיע בלי שקיות הקאה? איזה מין שירות זה?

    שיהיה ברור, אני מסכים עם כל מילה בפוסט הזה, פחות או יותר, ההקאה היא בגלל הלינק לכתבה על החולצות. לסיפורים מעזה יכולה להיות הצדקה חלקית, גם אם חלקית מאוד, אבל לשבת ולהכין כזו חולצה, בלי שום תירוץ של "לחץ של שדה קרב", "חשש לחיי אדם" ושאר דברים?

    אבל אני כן קרוב להסכים עם מה שכתבה מאש אצל נתאי, הבעיה היא בעיית תרבות (חוסר תרבות, למעשה) וזה לא רק מול הערבים. כשאתה קורא במדורי הפלילים איך לאנשים אין טיפת כבוד לשני, מכים ודוקרים על כל דבר קטן או אפילו בלי שום סיבה אלא סתם בשביל הכיף, שלא לדבר על תרבות בכל מובן שהוא, אז אין פלא שהערבי (ולא משנה איפה הוא גר או איזו ת"ז הוא מחזיק) הוא בכלל תת-אדם בעיניהם. זו הצרה, שזה אחוז כ"כ גבוה מהעם שלנו, ככל הנראה. זה עוד לפני "הכיבוש משחית" או מה שלא יהיה, זה חוסר מוחלט בחינוך וערכים עוד הרבה לפני הצבא.

    אגב, יש פה בצד "הצטרפו ל N/A קוראים מאושרים". גם נראה שהפיד עצמו בעייתי, לתשומת ליבך.

  2. השמאל הביא את אובדנו על עצמו משום שהוא מסרב להפנים שהקלישאה מוטב להיות חכם מצודק נכונה לא רק להתנהלות בכביש. השמאלן הישראלי המצוי נהנה כל כך להתענג על אמות המידה המוסריות של עצמו עד שבמו ידיו שב והכתיר את ביבי כמלך ישראל. המרחק בין השמאלן המצוי לישראלי המצוי הוא כל כך גדול שאני תוהה לפעמים אם מדובר באותו מין ביולוגי. וזה, ידידי, ממש ממש עצוב.

  3. יחזקאל,
    הפיד יתוקן, זה השיהוקים של פידברנר. ואני שמח שאתה מסכים איתי שיש לנו בעיה; עכשיו רק צריך לשכנע אותך להצביע לשמאל, לא?

    אור,
    לא שמאל רדיקאלי, לא שמאל מתנצל, שמאל פרגמטי.

    איה,
    זה בסדר, הפיגועים יחזרו ואנשים יבינו ששמאל היא האופציה היחידה.

  4. יונתן – אז זהו בדיוק. שאתה חושב כמו שמאלן מצוי. הפיגועים יחזרו ואנשים יבינו שליברמן הוא הואפציה היחידה. ואז הפיגועים ימשיכו ואנשים יבינו שרעיון הטרנספר לא באמת נורא כמו שהוא נשמע. וכן הלאה, וכן הלאה. וכל עוד השמאלן המצוי לא יפנים את העובדה שכדי להגיע למקום כלשהו הוא חייב לדבר אל ההגיון – השונה לחלוטין – של הישראלי המצוי, ולא של התל אביבי המצוי, ככה זה ישאר. את התל אביבי המצוי לא צריך לשכנע. הוא משוכנע. אולי הגיע הזמן שהשמאל יציב לעצמו אתגר אמיתי ויתחיל לדבר עם אלינור מפתח תקווה (התאפקתי מאוד). אולי.

  5. בדיוק אתמול הכנתי חולצה:
    "עזרו לכלבים משוטטים – האכילו אותם בחתולים משוטטים".
    החולצה הייתה הומוריסטית.
    למעשה, מעולם לא הרגתי כלב או חתול, ודווקא הצלתי עשרות כאלה.
    הבעיה היחידה שלי עם החולצות האלה זה שהם משרתים תעמולה אנטי ציונית.

  6. נו – מספיק עם ההתחסדות.
    וידוא הריגה היא טקטיקה הגיונית לחלוטין – כשאתה נתקל, יורים עליך ואתה מסתער (עד כאן זה בסדר נכון?) אז תוך כדי הסתערות, כשאתה עובר חייל אוייב (או מחבל) וממשיך בהסתערות לעבר שאר חברי החוליה שעדיין יורים עליך אז אתה יורה גם מטווח קרוב תוך כדי ריצה כדי שהמחבל שחלפת על פניו לא יתקע לך כדור בגב.
    מעבר לזה – החולצה אולי לא בטעם טוב אבל אין בה שום פסול. היייתי מצפה למעט פחות התחסדות ממי שאמון על ההומור השחור של ההיתוך הקר…

    תדע כל אם ערביה ולא פלסטינית – אהמ… למיטב ידיעתי, המילה 'פלסטינית' היא לא אנגרמה של האם העבריה של בן גוריון. אבל לך חפש משמעויות נסתרות. ערביה ולא פלסטינית. שויין.

    נמשיך הלאה אל "עדויות" החיילים שמסתבר ששמעו וחשבו והיה נדמה להם אבל אף אחד לא ממש ראה את זה נעשה. זה לא אומר שאין חיילים (מיעוט) שבזזו ואפילו רצחו אבל מכאן ועד לטעון שיש כאן מדיניות של צהל או מדיניות ציונית?
    העדות המזעזעת ספרה על אמא וילדים שנורו כי אמרו להם לצאת מהבית שמאלה והם הלכו ימינה ונכנסו לתחום גזרה שם ציפו למחבלים. זה מצער אבל מכאן ועד חיילי צהל כרוצחים המרחק רב. אני מסרב להשתתף בזעזוע הכללי והאוטומטי הזה. (אני בעד לחקור כל מקרה לגופו ולהעניש את הבוזזים-רוצחים בחומרה).

    אבל החולצות… באמת נורא.

  7. ממישהו שחתום על היתוך קר למפגרים הייתי מצפה לפחות זעזוע מחולצות עם בדיחות מגעילות.
    מצד שני, הכל תלוי בהקשר….

  8. חד"ש הגדירה את עצמה במשך שנים כאנטי ציונית. זה שהתקרבת אליה לא משנה את זה. לא שיש משהו פסול באנטי ציונות, או שמפלגה שתומכת בזכויות כל אזרחי ישראל *יכולה* להיות ציונית, אבל די עם ההצטדקות הזו.

  9. לא להתנגד למבצע בעזה אין פירושו מתן הכשר לביצוע פשעי מלחמה.
    בעולמנו, לא כל שימוש בכח הוא לא-לגיטימי.

    לסוגיית היותך אנטי-ציוני, השאלה היא מאד פשוטה. אם אתה מאמין בזכותם של היהודים להגדרה עצמית, אתה ציוני, ולא חשוב אם אתה מצביע לכאלה שאינם מאמינים בזה (כיוון שלא נשקפת סכנה אמיתית היום למימוש עמדתם). אם אתה לא סבור שליהודים מגיעה מדינה אז אתה לא ציוני.
    בעיני, זה בסדר להצביע חד"ש גם סתם כי אתה חושב שמדינת ישראל כדמוקרטיה צריכה להתנהג באופן יותר הוגן למיעוט הערבי שחי בקרבה, גם מבלי לחשוב שצריך לבטל את מעמדה כמדינת הלאום היהודי.
    יש הרבה מדינות לאום בעולם. הרבה מהן דמוקרטיות. למעשה, רובן. מותר לרוב לאומי בדמוקרטיה להגן על מעמדו כרוב ועל אופייה של המדינה כמדינת לאום. אני חושב שאם זה לגיטימי במדינות כמו יפן ופינלנד, אנחנו לא צריכים להתבייש בציונות.

  10. שי,
    אם אתה לא חושב שצריך לבטל את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי (כדבריך), מדוע שתצביע למפלגה שתומכת בזכות השיבה? הרי הזכות הזו בהכרח "מבטלת" את המדינה היהודית.

  11. יהונתן,
    בהחלט (NOT).

    אני חושב שצריך לתקן פה את החינוך, אם כבר. איכשהו דווקא החינוך התורני מוציא אנשים קצת פחות בעייתים בתחומים האלה כמו קדושת חיי האדם והימנעות מאלימות (לא שלנו אין מה לשפר בתחומים אלה ואחרים), אז אולי מה שנשאר זה לשכנע אותך להשפיע בעד חינוך תורני…

    איך מפלגת שמאל תתקן את החינוך של קופי אדם כאלה? מה יש לשמאל להציע שלא הציע כשהוא היה בשלטון?

    אורן,
    מסכים עם כל מילה. (אישית לא ראיתי צורך להתווכח על החלק שאינו צודק אם ממילא יש חלק שכולנו מסכימים שהוא חמור ביותר.)

  12. תתבייש לך כותב יקר! אתה רדיקאלי, אתה צריך להתנצל על מה שכתבת פה, ופרגמאטי אתה כמו שאני מלכת אנגליה. בושה.

Comments are closed.