0. בתחילה היו רמזורים
אחת הבעיות הגדולות עם טכנולוגיה, ואחת הסיבות שהעוסקים בטכנולוגיה כל כך מפחדים ממנה, היא היכולת של הטכנולוגיה לשנות את המציאות ליותר טכנולוגית. בתיאוריה, שינוי המציאות ליותר טכנולוגית הוא שינוי מבורך; כל תהליך מתבצע בצורה יעילה יותר ובהתאם להנחיות שנקבעות באמצעות הטכנולוגיה.
בתחילה היו הרמזורים. הרמזורים סייעו לבני האדם ונטלו מהם את שיקול הדעת בנוגע לסבירות החלטתם לעבור בצומת. הרמזור הפך מאמצעי הנחיה לאמצעי אכיפה עם הזמן, כשהותקנו מצלמות רמזור. הטכנולוגיה כיום מאפשרת התקנת מצלמות רמזור בכל רמזור, זיהוי הלוחית ובפועל כפיה של איסור מעבר בצומת אדום.
1. בהמשך היו מכמונות המהירות
מכמונות המהירות היו המצאה גדולה. ניתן היה להציב מכמונות בכל מקום, ולסמוך על ממצאיהן כדי להרשיע בצורה אוטומאטית את עברייני המהירות. לאחר מכן, החלו להגביל את המהירות המקסימאלית של המכוניות על מנת שאלו לא יעברו על החוק. הגבלת המהירות בוצעה על ידי תוכנות בקוד קנייני, כאשר לא ניתן היה לפקח כלל על מערכת אכיפת החוק. לאזרח הפשוט היה ברור: מאותו רגע, עבירות התנועה הן עניין של העבר. בתוך עשר שנים מהיום, כל מכונית תצויד במקלט GPS מתוחכם שיחובר למערכת הזרקת הדלק, לא יהיה ניתן לעבור בתמרור עצור מבלי לעצור, לא יהיה ניתן לפנות ימינה כאשר אסור לעשות זאת. הרובוטיזציה של הנהיגה תהיה ההתחלה. (וראו גם)
2. ואז עבירות המין, למען ילדינו.
אבולוציה באמצעות טכנולוגיה, כמו שטוען ריי קורצווייל היא דבר בלתי נמנע. בתחילה יאריכו את חיינו באמצעות בוטוקס, מתיחות פנים ותרופות נוספות; בהמשך, האבולוציה תשמש גם לשינוי טבע האדם. יותקנו מנגנונים שימנעו מכלל בני האדם ליישם נטיות פדופיליות. לכל גבר ולכל אישה יותקן שבב ליד איבר המין כך שלא יאפשר זיקפה ו\או חדירה אם מרווח הגילאים בינם גדול מעשר שנים, או אם אחד מהם מתחת לגיל 15. הפדופיליה תמוגר ולא יהיה צורך בסירוס כימי כלל וכלל. ההורים ירגישו בטוחים יותר לאחר שיתקינו בילדיהם את השבבים שיאפשרו להם לדעת היכן ילדיהם בכל רגע ורגע. ההורים יוכלו גם לדעת, באמצעות שבבים שיותקנו בפיהם של הילדים כי אלו לא צורכים ממתקים או דברים אסורים אחרים.
3. נעוור את העולם
כמו חוסם הפרסומות AdBlock, נוכל להתקין את משקפי השמש הורודים שתמיד רצינו. כל אחד יוכל להתעלם מקיומן של הפרעות; תוכל לרכוש במיטב כספך את פילטר ההומלסים החדש שימנע ממך לצפות בהומלסים ברחוב, ואולי תוכל לרכוש פילטר שיגרום לך לראות את היופי הפנימי של כל בחורה, כמו בסרט Shallow Hal,. הפילטרים יעבור לא רק כך; גם מסיחי דעת אחרים, כמו עבירות פליליות שמתקיימות לידך לא יראו. בתוך עשור או שניים, יחליטו הרשויות שהאמצעי כל כך יעיל שהן יהיו מעוניינות לחייב את כל האזרחים להשתיל אותו. אבולוציה באמצעות טכנולוגיה, כבר אמרנו? המערכת תחסום אפשרות לצפות בפורנוגרפיה קשה, היא תמנע ממך להכיר בקיומן של מחלות מסוימות, ואפילו תוכל לגרום לך לחשוב שזיהום האוויר לא באמת קיים.
4. החוק מעל לכל
בפועל, בעולם טכנולוגי כזה, כל בני האדם יאלצו לפעול ללא כל יכולת לעבור על החוק. הטכנולוגיה תעבוד הפוך מכוונתה, ובמקום לשחרר את האדם מכבלים תציב לו כאלו. רכב לא יניע אם אדם שתה מעבר לכוס אחת של משקה משכר, אקדח לא ירה אם אוחזו לא מחזיק ברשיון לנשק, דלתות לא יפתחו אם בעל הדירה לא מרשה להן להפתח. החוק יגביל באמצעות הטכנולוגיה.
טוב, לא?
5. בדיקת השתן הגדולה
*במדינת אורגון עומדת להתרחש בעוד זמן קצר בדיקת השתן הגדולה בעולם. מערכת חדשה שפותחה מאפשרת למדענים לבדוק את מי הביוב של שכונה מסוימת ולגלות שכיחות של שימוש בסמים (חוקיים או לא חוקיים) באותה צנרת. מדובר בבדיקה ברזולוציה נמוכה מדי, ולכן אי אפשר לגלות איזה בית ספציפי השתמש בסמים. אולם, ניתן בקלות לחייב את כל האזרחים להתקין את מערכת בדיקת השתן הזו.
מה יקרה במצב כזה? אותו דבר שקורה בכל פעם שטכנולוגיה מגבילה צצה. משתמשי הסמים יעברו להשתמש בשירותים טבעיים יותר (בחוץ), בשירותים ציבוריים, בשירותים של אחרים ואפילו יאגרו שתן בבקבוקים וישפכו אותו אחת לשבוע במאגר מים. אין הבדל בין עקיפה טכנולוגית זו לבין כל עקיפה של הגנות נז"ק על שירים. מי שנפגע הוא אותו אדם שמנסה לעשות שימוש הוגן בטכנולוגיה, ולאו דווקא העבריינים. העבריינים כלל לא צריכים את הנז"ק כדי לשמוע מוסיקה, עבורם הטכנולוגיה לא מגבילה.
6. טכנופילופוביה
"דווקא אתם, אוהבי הטכנולוגיה, הם אלו שמפחדים ממנה בצורה הגדולה ביותר", אמר לגיא ווסט ולי אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח לפני חודש. הבהרתי לו שהוא צודק. אנחנו, כטכנופילים מובהקים מפחדים מהטכנולוגיה כיוון שאנו יודעים כיצד היא משמשת להגבלת חירויות האדם. הטכנולוגיה אמנם מונעת את העבירה על החוק, אבל היא הופכת את בני האדם לתוכנות מחשב, לאנשים שלא מסוגלים להחליט בעצמם האם לציית לחוק או לא, לאנשים שחסרים את שיקול הדעת האנושי.
7. סרבנות
לפני כשבועיים סרבו תריסר חיילים לקחת חלק ממשימה שכרוכה בפינוי חברון ממתנחלים. החיילים נשפטו ונשלחו למחבוש. בעידן הטכנולוגיה מעשה כזה כלל לא היה אפשרי, ולכן לא היה מגיע לחדשות. חייל לא היה יכול לסרב פקודה, הוא פשוט היה מציית לה כיוון ששבב שהיה מושתל בתוכו היה מחייב אותו, כחייל, לפעול לפי פקודות מוסמכות. הטכנולוגיה, כאמצעי, לא לוקחת מהאדם את שיקול הדעת, היא מחליפה אותו (וראו גם). נשק של חייל לא יכול, בעידן טכנולוגי, להרוג ילד בן 9 כיוון שהדבר נוגד את החוק הבינלאומי (ולכן הטכנולוגיה מגבילה אותו). שיקול הדעת נלקח, והאנושיות נעלמת.
8. בצלם אלהים ברא אותם. האם אלהים הוא מכונה?
חזק…
מצמרר משהו כמה שזה בהחלט משהו שאפשר לדמיין שקורה..
לרגל שנות ה-60 שמתקרבות אל מדינתנו, אפשר להטיל על האקדמיה ללשון העברית לשנות את השפה לעברית-חדשה* ולהוציא מתוך העברית הישנה את כל המילים והביטויים שמרמזים על פשע או התנהגות לא הולמת. אם לא ניתן יהיה לתאר דברים רעים שקורים, אזי הם לא יקרו, וכאשר ימותו כל האנשים שידעו את מצרים, אז גם לא אפשרי יהיה לבצע פעולה שלא ניתן יהיה לתאר אותה במילים – והופה נגיע לאוטופיה.
* חלק מהזכויות שמורות לג'ורג' אורוול.
אתה משתמש כאן בכשל לוגי שנקרא "המדרון החלקלק" Slippery Slope כדי לחבר בין מה שיש היום למה שבדמיונך יקרה בעתיד.
למשל, אתה מסיק מכך שקיימות מכמונות מהירות על קיום מערכת עתידית שתמנע ממך לעשות עבירות תנועה. אמנם, קיומה של המערכת אינו בלתי אפשרי, אך אינו בלתי נמנע. לא נובע לוגית שתותקן מערכת כזו (למעשה, אם הטכנולוגיה תגיע לרמה הזו שהרכב ידע את מיקומך ומיקום כל התמרורים ביחס אליך, תתאפשר נהיגה אוטומטית ממוחשבת – לדעתי שיפור).
קיים איזון בין הרצון להגן על אנשים מפני אנשים אחרים וחופש אישי. אקדח שלא יירה אם לא יאחז בו בעל רשיון נראה לי כפשרה טובה. דלתות שלא יפתחו אם בעל הדירה לא מאשר להם להיפתח יש לי כבר בבית – קוראים לזה מנעול. בנוגע לרכב שלא מניע אם נהגו שיכור – ראה ערך האקדח. האם ליצור טכנולוגיה שלא מאפשרת שימוש בה אם השימוש יכול לגרום נזק? תלוי. האם יש כאן השפעה על היכולת שלך להשתמש בשיקול דעת?
בנוגע למגבלות המושמות על גופך – כמו סירוס כימי או אלקטרוני, בקרה על היכולת שלך לראות – קיים כאן שוב אותו איזון, רק שהוא מוטה חזק לכיוון הזכות של אדם על גופו. כאן יש השפעה על היכולת שלך להשתמש בשיקול דעת (ד"א אם כבר הגעת להשתלת רכיבים מחייבת, אתה יכול להשתיל שבב שימנע מהסם שצרכת להשפיע עליך, וכך ימנע את הצורך בבדיקת סמים). זה מבחינתי הקו שאין לעבור אותו – וטיעוני המדרון החלקלק אינם לוגיים ואינם רלוונטיים.
— אריק
אריק,
אני לא משתמש ב'כשל' המדרון החלקלק. לגבי הגבלות על מכוניות, אלו נמצאות כבר היום בצורה חלקית ומתוכננות יותר מהן.
אני לא חושב שהטיעונים שלך חזקים מספיק כדי להסביר מדוע המדינה לא תשתמש בכוחה כאשר תוכל. דלתות כבר היום יכולות להפרץ. אני מדבר על מנגנון טכנולוגי שפשוט לא יאפשר כניסה לבית (נניח דלת מחושמלת) אם בעל הדירה לא מרשה. האם אנו רוצים מצב כזה?
לגבי עיוור – זכותו של אדם על גופו קיימת, אך מה עם זכות הציבור לבטחון? מה קורה כשזכותו של אדם על גופו מפרה את זכות הציבור לבטחון?
היום בבוקר התעוררתי אל תוך הפסקת חשמל המקרר לא פעל, המאוורר לא פעל וחמור מאלו הדוד החשמלי לא פעל. הבנתי, כמו שאני מבין בכל הפסקת חשמל, שכל הפתרונות הטכנולוגיים שמסביבנו אינם מושלמים. בעולם בו אנשים משנים את התוכנה הרצה על המכונית שלהם כדי לשפר ביצועים אני בטוח, ואין לי צל של ספק, שכל טכנולוגיה היא ברת עקיפה. לכל מחיקון יש אנטי מחיקון.
הפוסט שכתבת מצויין ומזכיר כמה מספרי וסרטי המד"ב הטובים שנכתבו וצולמו, אך בנק' אחת קריטית אתה טועה לטעמי. כתבת "אבל היא [הטכנולוגיה] הופכת את בני האדם לתוכנות מחשב, לאנשים שלא מסוגלים להחליט בעצמם האם לציית לחוק או לא, לאנשים שחסרים את שיקול הדעת האנושי." זה אינו נכון. למרות כל המגבלות הטכנולוגיות, עד שלא תיתכן שליטה במחשבה (ואם יש אחת אז אין כל צורך בשאר הטכנולוגיה שציינת כגון הגבלת מהירות, עצירת זיקפה וכו') לאדם יהיה את שיקול הדעת והיכולת לנסות ולעקוף את הטכנולוגיה.
ניר,
מה יקרה כאשר לא תוכל לחשוב על לעבור על החוק? מה יקרה כאשר שיקול הדעת שלך לא יכיל את השפה הזו שנקראת "פרטיות", "רצון" או דברים דומים.
הרצון החופשי שלך, כמו המחשבה, מבוטא במילים. מילים ניתן להגביל, ובאמצעותן להביל את המחשבה. קרא את הפוסט הזה לדוגמא, על התהליכים שמתרחשים בעברית.
לדעתי… חשוב ליצור לטכנולוגיה גבולות. אך כך גם בכל תחום אחר בחיים.
כל מה שתיארת, קיים כבר היום.
לא צריך שבב כדי לשכנע חיילים להרוג הם עושים את זה יפה מאוד לבד… מתוך שכנוע פנימי שהצדק בידם, או מתוך חוסר יכולת לקום ולסרב.
לא צריך פילטר כדי לשכנע שאין זיהום אויר צריך רק יחצני"ם טובים למפעלים מזהמים וגדעון עזרא אחד שאומר שאין ברירה…
השליטה בחיינו ברמות עמוקות מאוד התקיימה גם לפני הטכנולוגיה. גם הדת מטילה הגבלים חמורים וקיצוניים על התנהגות מוסר ודעות… גם המדינה… ואנשים מושפעים ואפילו לא יודעים את זה.
ודווקא הסתתרות היא חלק ממפלטו של הנבל. הראווה שבשבב חושפת אותו. זה כמובן לא אומר שלא צריך להגבילו.
יהונתן,
1. המדרון החלקלק – השתמשת בטיעון ועוד איך. חפש בוויקיפדיה את ההגדרה.
2. למיטב ידיעתי אין מערכות כאלה, פרט לחברת השכרת מכוניות אחת בארה"ב, והיא מוסיפה לחשבון השכירות אם עברת את המהירות המותרת, ואינה מנתקת את הדלק (לעצור לך את הרכב זה בעייתי מבחינת בטיחות).
3. לא אמרתי שהמדינה לא תנסה להפעיל אמצעי בקרה טכנולוגיים. אני פשוט לא חושב שזה יעבוד, מכיוון שאותה מדינה היא בסופו של דבר אוסף של אנשים, ואני מאמין (או רוצה להאמין) שהאנשים לא יתנו לזה לקרות.
4. כן, אני רוצה מנגנון שימנע מאנשים להיכנס אם אני בעל הדירה ולא אישרתי את כניסתם – במסגרת זכותי לקניין. מחושמל או משומן או מצוייץ או נעול – זה כבר פרטים קטנים. זה עדיין לא מונע מאנשים להפעיל שיקול דעת.
5. להכריח אנשים לבצע שינוי בגופם על מנת ליצור מגבלה ביכולת שלהם לבחור – זה משהו אחר לגמרי, ואני לא מבין איך אתה מאגד אותו באותו זר עם הגנה על זכות הקניין. לדעתי, זכות האדם על גופו גוברת על זכות האנשים לתחושה של ביטחון.
6. כל עוד האדם בר יכולת בחירה הוא צריך לבחור לא לפגוע באנשים מסביבו – לא ע"י אכיפת יכולתו לבחור אלא ע"י אכיפת תוצאות הבחירה שלו בצורה שתרתיע אותו מלבחור לפגוע באנשים.
7. ברור לי שניתן להגביל את מחשבותיו של אדם באמצעות שימוש בשפה, ויפה הראה זאת אורוול בספרו "1984". אורוול לא השתמש בשבב המצנזר את המילים שאתה אומר ושומע. ייתרה מכך זה קיים כבר היום ומיושם כאן, ברחבי ארה"ב. המונח politically correct הוא מונח politically correct ל doublespeak. ייצור קונצנזוס הוא תהליך בר קיימא כאן, ופועל לא רע. ואם אתה מתנגד לו – אתה טרוריסט. התהליך שאתה מתאר בעברית הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה באמריקאית.
הבעיה היא שאי אפשר לאסור על הממשלה להשתמש בשפה מניפולטיבית ומגמתית, מכיוון שזה אפילו לא הממשלה בעצמה אלא המדיה הציבורית (וזו אחת הסיבות שאין לי מקלט טלויזיה). יותר איטי מהשתלת שבב במוח אבל אפקטיבי באותה מידה. אני לא רואה פתרון למצב הזה – מעבר לזה שכאשר יהיו לי ילדים לא ארצה שיתחנכו בארה"ב, לפחות עד שילמדו חשיבה ביקורתית.
האם יש לך דרך טובה להגדיר בחוק ולאסור שימוש בשפה כדי להגביל את המחשבה?
— אריק
אריק,
2. לגבי המכוניות, ראה בבקשה את הלינק שמופיע בפסקה הרלוונטית (וגם כאן)
3. ראה בבקשה את הפוסט הזה ותחשוב שנית
4. אני לא חושב שאתה רוצה להגביל כניסה בכל מקרה, יש מצבים בהם ראוי לפרוץ לדירה (לדוגמא אם פורצת בדירה שריפה)
5. מה ההבדל בין זה לבין סירוס כימי שכבר היום מיושם? (ראה גם)
6. אבל האם ראוי למנוע מאדם את הזכות לבחור לפגוע באנשים בצורה שהיא לא הרתעתית אלא מניעתית? (precrime)
7. בשביל למנוע את הגבלת המחשבה לא צריך חוק, צריך תרבות.
קראתי את הפוסט על השפה העברית (אני קורא נאמן) והרעיון של שינוי המחשבה ע"י שינוי השפה אינו חדש. התייחסתי לנקודה אחרת אך לא הובנתי ולכן אפרט.
ציינת מספר רב של טכנולוגיות שנועדו למנוע מעבר על החוק:
1. התקנת מצלמות רמזור בכל רמזור – להרתיע ולהעניש את אלו שעוברים באדום.
2. מכמונות המהירות – כנ"ל לגבי אלו העוברים את המהירות המותרת.
3. מקלט GPS מתוחכם שיחובר למערכת הזרקת הדלק – למנוע מנהגים לעבור על כלל חוקי הנהיגה.
4. מנגנונים שימנעו מכלל בני האדם ליישם נטיות פדופיליות – למניעת פדופיליה כמובן.
5. משקפי שמש ורודים – לעזור להתעלם מבעיות ואף להסתיר אותן מהעם.
6. רכב לא יניע אם אדם שתה מעבר לכוס אחת של משקה משכר – למנוע נהיגה בשכרות.
7. אקדח לא ירה אם אוחזו לא מחזיק ברשיון לנשק – למנוע שימוש לא נכון בנשק.
8. דלתות לא יפתחו אם בעל הדירה לא מרשה להן להפתח – למנוע פריצות.
שאלת אותי בתגובתך "מה יקרה כאשר לא תוכל לחשוב על לעבור על החוק?" – ובכן, במצב הנ"ל כל הטכנולוגיות האלו, כל אחת ואת מהן, אינה נחוצה. אין צורך במקלט GPS מתוחכם שלא מאפשר לי לעבור על חוקי התנועה אם אני איני יכול לחשוב על האפשרות הזאת כלל.
הנקודה היא פשוטה – אם ניתן להגביל את המחשבה שלי, אין צורך להגביל את חופש הפעולה שלי (כי אני מבצע רק פעולות עליהן אני מסוגל לחשוב). אם באמת העולם יאמץ את כל הטכנולוגיות אותן פירטת יהיה ניתן להסיק מכך, חד משמעית, שהמחשבה עדיין חופשית. וכמו שכתבתי קודם, כאשר המחשבה חופשית ימצאו הדרכים לעקוף את אותן הטכנולוגיות.
ללא ספק שליטה במחשבה היא הטכנולוגיה המאיימת ביותר (והיחידה שבאמת מאיימת) על החופש שלנו. לשמחתנו העולם אינו קרוב ליישומה ותמיד יתכנו מקרים כמו ברנרד מרקס.
2. נראה את זה מופעל קודם. למרות שאני נגד הרעיון, אם זה יהיה שלב ביניים לנהיגה אוטומטית, לא אכפת לי שיאכפו את זה לתקופה מוגבלת. גם בטח טריוויאלי לעקוף את המערכת.
3. זה רחוק מאד מאכיפה אוטומטית. זה אמצעי איסוף מידע פרטי.
4. כל מערכת ניתנת לפריצה. על מה אתה חושב כשאתה אומר "למנוע טכנולוגית כניסה לדירה"? כי אני רוצה למנוע טכנולוגית כניסה לדירה שלי.
5. הסירוס הכימי היום בישראל לפחות הוא וולונטרי. יש מדינה שבה הוא לא וולונטרי? ושוב גם כאן יש למסורס ברירה – לא להופיע לסירוס ולהיכנס לכלא. זה תנאי להימצאות בעולם החופשי.
6. precrime – לא. אבל – האם אתה מוכן לתת לכולם גישה חופשית לחומרי נפץ מכיוון שכל אחד חף מפשע עד שהוכחה אשמתו? יש כאן איזון בין הסכנה בנפוצות האמצעי וחופש הפרט.
7. ברור. וזה בדיוק מה שקורה היום. אני חי בתרבות כזו ולא אוהב את זה במיוחד. רואה איך עשיתי את זה? במקום להגיד "זה מפחיד אותי מאד" ריככתי את זה. זו ההשפעה של התרבות הזו עלי.
— אריק
אריק,
2. עובד כבר. אני מתנגד לנהיגה אוטומאטית שתשלול אפשרות של נהיגה ידנית; אם הנהיגה תאפשר לכל נהג גם לנהוג בצורה ידנית אזי אפשר לדבר על מערכות ניהול. נהיגה אוטומאטית שלא מאפשרת לנהג, לעומת זאת, לעבור על החוק בשום צורה שהיא, היא לא נהיגה.
3. אוקי, אכיפה אוטומאטית לדוגמא: (1) כל מי שמשתף קבצים בP2P יועבר לכלא. (2) כל מי שנוהג מעל המהירות המותרת יקבל אוטומאטית דו"ח (עם המערכת המוצעת שני הפתרונות אפשריים)
4. האם היית רוצה שהדלת שלך תהיה מחושמלת וכל מי שמתקרב אליה יומת?
5. צרפת מציעה שהסירוס לא יהיה וולונטרי – או שתשאר בכלא כל החיים או שתעבור סירוס. זו (א) ענישה רטרואקטיבי ו(ב) קרימינליזציה של מחלה. אם פדופיליה היא מחלה, לדוגמא, אז לשלוח פדופיל לכלא על זה שהוא פדופיל ולא לבית חולים לחולי נפש היא בעייתית.
תחשוב על זה ששפעת עופות, נניח, תתפרץ. במקרה כזה ישלחו את כל החולים לבית כלא כיוון שהם מזיקים לחברה. במקום לבודד אותם ולטפל בהם, מרכזים אותם בעונש.
6. חומרי נפץ הם גורם אלים, לא הייתי רוצה שלאף אחד יהיה גישה אליהם. לכל אדם יש זכות לעשות כל פעולה לא אלימה.
2. נהיגה אוטומטית שלא מאפשרת כלל נהיגה ידנית זה לדעתי רעיון טוב. יאפשר לך אותה רמה של חופש שיש לך היום – להגיע לכל מקום שאתה רוצה – ומן הסתם במהירות יותר גבוהה – ובלי לנהוג בעצמך. אם אתה דווקא רוצה להתמודד עם תנועה במהירות 250 קמ"ש מסביבך יותר מהר מהמחשב שיטפל בנהיגה האוטומטית, אני באמת לא יודע מה להגיד לך, אבל אני לא חושב שזה רעיון טוב.
בוא נעשה עסק – אתה יכול לנהוג ידנית רק אם אתה חושב שאתה לא מפריע לתנועה מסביבך, ומכיוון שהרכבים האוטומטיים מסביבך יאלצו להאט כדי להתמודד עם המגבלות האנושיות שלך, אתה תיקנס על כל דקה איחור של כל רכב שיאלץ להאט או לסטות ממסלולו בגללך, והקנס יחולק לרכבים שפגעת בהם בצורה כזו, בהתאם לשווי הזמן של כל אחד מהנוסעים בו. כך תקבל את ה"חופש" שלך ותשלם עליו את המחיר ההוגן. אני מקווה שתתקע מונית אוטומטית עם ארבעה עורכי דין שמקבלים $1000 לשעה במהירות 150 קמ"ש במקום 250 קמ"ש לאורך שעה ותשלם להם $2500 לפני שתבין שהאיזון כאן נוטה חזק לכיוון הנהיגה האוטומטית. ואם אתה לא רוצה לקרוא לזה נהיגה, תקרא לזה בשם אחר. רק אל תסע לפני כי תגרום לי לאחר.
הנהיגה הידנית היא לא זכות טבעית שלך מעצם היותך אדם – היא פשרה בין חופש התנועה שלך לבין הצורך של כולנו בביטחון – פשרה שגובה קורבנות רבים כל יום, מעל 500 בשנה בישראל בשנים האחרונות, יותר מקורבנות כל המלחמות ופיגועי הטרור בישראל בכל השנים. פתרון יותר טוב שישמר את חופש התנועה שלך במחיר שתצטרך להקליד נ"צ יעד במקום לאחוז בהגה ובמצערת בעצמך – עם הייתרון הנוסף של שיפור ביעילות ובמהירות – עולים בהרבה על הרגשת השליטה הסובייקטיבית שאתה מרגיש כשאתה נוהג. אני בטוח שתוכל לפצות את עצמך בנהיגה במסלולים סגורים. נצל את כל הזמן שתחסוך על הכביש לצורך זה.
3. כאן אתה סתם דוחה את הקץ. מה שאתה אומר זה שאתה בעצם לא רוצה רק את הבחירה – או לשמור על החוק או לקבל עונש – אלא אתה רוצה לבחור לעבור על החוק וגם לא לקבל עונש, מכיוון שאמצעי אכיפה יותר טוב הוא "לא הוגן" – שובר את כללי המשחק, את הסטטוס קוו או משהו כזה. שים לב שאין כאן פגיעה בפרטיות שלך, שכן המערכת עובדת מבלי למסור לאחרים את פרטיך. לא, אני לא רוצה מערכת אכיפה כזו כי אני עובר על שני הסעיפים האלה, אבל להתנגד למערכת כזו על בסיס הגנת הפרטיות נראה לי לא תואם את הסיבה. בינתיים אני נוסע מהר כשאפשר (ולא קיבלתי עוד דו"ח אחד על מהירות) ומחליף קבצים ברשתות שיתוף קבצים בלי להיתפס, אבל כשלא יהיה אפשרי – כנראה שלא אעשה זאת. אל תגיד לי שלא כל מי שמחליף קבצים הוא פיראט – זה נכון ואני מניח שלא לזה אתה מתכוון כשאתה אומר שמי שמחליף קבצים ייכלא, כי אם כן אז בתי המשפט יהיו מלאים באנשים שהורידו קבצים חוקיים ומערערים על גזר דינם.
בנוגע לבעיה האמיתית של הימצאות מידע פרטי בידי, למעשה, כלל הציבור (גישה ללא צו של המשטרה מספיק רחבה מבחינתי) – אתה צודק, זו בעיה. אני טוען שהמידע לא היה פרטי מלכתכילה, מכיוון שהוא נגיש ממילא עם צו, אבל זה רק אני, ואם אתה רוצה בפרטים נוספים אזמינך לקרוא פוסט בבלוג אחר בנושא אשליית הפרטיות שכתבתי.
4. למה אתה נתפס לנושא הדלת שלי? אני רוצה להגן על כניסה לא מורשית לדירה שלי והאמצעי הטכנולוגי הספציפי לא רלוונטי. אני לא אחשמל את הדלת שלי (לפחות לא בלי אזהרה מובהקת) מכיוון שיש לאנשים סיבה לגיטימית להיות ליד הדלת שלי, אבל גם לא אשאיר את הדלת פתוחה. מצא פתרון סביר בין שתי הקיצונויות האלה שיאפשר כניסה במקרה חרום ויישם. היישום הנוכחי שלי הוא שני מנעולים על הדלת ומפתח נוסף אצל בעל הבית.
5. כאן אתה נכנס להגדרות של מהי מחלה… מה עם סכיזופרן ששומע קולות שאומרים לו לרצוח? גם לו (בחלק מהמקרים) יש ברירה בין תרופות לבין אשפוז כפוי, אני לא רואה את ההבדל. בין אם הוא פושע ובין אם הוא חולה, אם מישהו מסכן את הציבור אזי הציבור מבודד אותו, תחת הנחות האיזון בין חופש הפרט לבטיחות הציבור. אתה בעצם רואה כאן אפשרות נוספת לפדופיל – במקום שיאסר לשארית חייו הוא יכול לחיות בחוץ אם יעשה ויתורים מסויימים. האנלוגיה לשפעת עופות אינה רלוונטית, מכיוון ששפעת עופות ניתנת לריפוי (או יותר נכון עוברת תוך שבוע-שבועיים ברוב המקרים עם טיפול סימפטומטי). אם יש טיפול יעיל לפדופילים לא שמעתי עליו. וכן החוק מאפשר לבודד חולים במחלות מידבקות כדי להגן על הציבור.
6. לא ולא ולא! חומרי נפץ אינם גורם אלים! הם כלי עבודה כמו טרקטור ופטיש. בלי חומרי נפץ קשה עד בלתי אפשרי לכרות כריה מודרנית, ליצור תוואי שטח לכבישים ומנהרות, לקבוע מסמרות בעבודות בניין, ליצר כריות אוויר ומותחני חגורות, להציל חייהם של טייסים מטוסי קרב (טוב אתה גם לא אוהב מטוסי קרב), לירות זיקוקי דינור וכדומה. גם תערובת דלק-אוויר היא חומר נפץ, האם אתה רוצה לאסור את הנהיגה? אתה עושה טעות ומייחס תכונה אנושית (אלימות) לעצם דומם. אני מסכים שכלי עוצמתי כחומר נפץ – ראוי להשתמש בו בזהירות המתאימה, אך מכאן ולהעלימם מהעולם רחוקה הדרך.
— אריק
2. נהיגה היא לא זכות טבעית. חופש תנועה הוא כן. לא משנה איך תסתכל על זה, אם יש לי חופש תנועה, זה כולל את החופש לבחור איך לנוע. מרגע שאתה מגביל את התנועה שלי, אתה פוגע בזכויותי הטבעיות.
3. אני לא 'רוצה' לעבור על החוק. אני טוען שמערכות שאוכפות בצורה אוטומאטית מבלי לשים לב לנסיבות מקרה ומבלי להפעיל שיקול דעת אנושי בכל ענישה ואכיפה הן מערכות רעות. אם נאחד את הדיון הזה עם דיון הדלת בסעיף 5 – האם היית רוצה גדר שתירה בכל אדם שמתקרב אליה? לא. למה? כי זו גדר שתגרום למוות רשלני.
קראתי את המאמר שלך, ואני חושב שהוא צודק, אבל לא רלוונטי. המידע הוא פרטי כיוון שהוא קניינך. כמו שאני כעורך דין לא הולך ומשתמש במידע פרטי שלקוחות שלי מוסרים לי כדי לקנות מניות מסוימות, אני רוצה להיות בטוח שגוגל לא יודעת על התנודות בשוק ההון עקב תעבורת מיילים או שהמדינה לא תסכל נסיון שלי להקים מפלגה שתדאג לזכויות אדם.
5. אני מבדיל בין מחלה לעבירה; אם מישהו חולה, צריך לטפל בו (בתיאוריה). אתה לא יכול לכלוא אותו. תניח שאיידס לא ניתן לטיפול ותניח שאיידס מדבק, האם היית הורג את כל הנגועים בו עכשיו כדי למנוע את המחלה בעוד שלוש שנים?
6.חומרי נפץ הם לא "כלי עבודה" ולכן כמו שצריך רשיון ל'טרקטור' צריך גם רשיון עבורם.
2. מה הכוונה שלך ב"איך לנוע"? אתה מתכוון שאתה צריך להיות מסוגל לנוע לכל מקום בכל דרך? גם אם הדרך שלך מפריעה לכל האנשים האחרים להשתמש בדרך? אני מתכוון – אם אתה רוצה להגיע מחיפה לתל אביב ואתה מתעקש לעשות את זה בדרך שמפריעה לתנועה אוטומטית מהירה, האם עדיין זכותך לבחור "איך לנוע" עומדת לך? כלומר, האם האפשרות של לקחת רכב שטח ולנסוע שלא על הכביש מספיק טוב לך, או שאתה חייב לנסוע על הכביש?
3. איפה אתה רואה מערכת שאוכפת בצורה אוטומטית מבלי להתחשב בנסיבות? כיום יש מערכת של ארגון הקולנועים בארה"ב שסורקת רשתות ושולחת אוטומטית התראות לאנשים שהיא מוצאת אצליהם מה שהיא חושבת שהם קבצים אסורים. הם כבר לא עושים את זה בצורה אוטומטית, בגלל אותן השלכות. וזו חברה מסחרית (שזה יותר חזק מהחוק בארצות הברית). לגבי הדלת, אתה צודק זה יהיה רשלני. למה להתקין דלת כזו על בית פרטי? לעומת זאת, ואני יודע שהדעה הזו קוטבית לשלך, הייתי מוכן למערכת כזו (תחת מגבלות מסוימות) בגדר ההפרדה, למשל.
4 חדש. אתה לא יכול להיות בטוח מה יקרה למידע שלך אם אתה מאחסן אותו אצל חברה פרטית כשהוא בלתי מוצפן וגם אצל הממשלה לצורך העניין. זו הנקודה שלי במאמר ההוא, ואם זה לא מוצא חן בעיניך אל תשחק את המשחק, כי לשנות את הכללים כנראה לא תוכל.
5. אה כן, ואם חולה איידס הולך/ת ובכוונה מפיץ/ה את המחלה – היית נותן לו או לה להסתובב חופשי/ה? חשוב שוב. אתה יכול לכלוא אותו או אותה לפי חוק. אתה שוב לוקח את זה לקיצוניות – להרוג… למה אתה כל הזמן מחפש את הפיתרון הכי קיצוני?
6. זה כבר יותר טוב מהדעה הקיצונית של "לא רוצה שלאף אחד תהיה גישה". זה איזון נכון. וחומרי נפץ הם כלי עבודה – שאל כל קבלן בקנה מידה של סולל-בונה.
— אריק
2. אריק, אני טוען שאם יש מקום שמוגדר 'מרחב ציבורי' (פארק, כביש, דרך) והוא בבעלות המדינה, אזי מותר לי להשתמש בו. האפשרות לסוע בשטח קיימת כל עוד אין מקום ספציפי שנגרם _לו_ נזק עקב הנסיעה.
3. גם המערכת שסורקת של ארגון הקולנוע בארצות הברית לא מחזיקה מאגר של בעלי המחשבים. אם היא היתה מחזיקה אותו, עדיין לא היתה לה את האפשרות לאכיפה פלילית אלא במקרה הגרוע ביותר תביעה אזרחית שמחייבת שופט. לגבי גדר ההפרדה, האם היית באמת מוכן לירות בכל מה שמתקרב אליה, בלי הפרדה, לשני הצדדים?
4. אפשר לשנות את הכללים. תמיד אפשר. (אגב, 'לשנות את הכללים' בדרך כלל אומר 'להשתמש ביותר אלימות')
2. ואני מפנה אותף שוב לטענה שלי בנוגע לנהיגה אוטומטית – מה אם אתה כן מפריע למשתמשי הדרך האחרים ועקב כך גורם נזק?
3. כפי שכתבתי, תנאים מסויימים – למשל מערכת שיורה במרחב בין שתי גדרות, שאין ספק שמי שעובר את הראשונה לא אמור להימצא שם וכדומה. אם תהיה דרך אמינה במאה אחוז (לא 99 וחצי) לזהות חומרי נפץ על אדם שמתקרב לגדר, אולי אפשר לשקול גם לירות בו אוטומטית לחלוטין, או לפחות במטען הנפץ עצמו.
4. תראה את המגמה בעולם – אני לא חושב שהיא תשתנה בשנים הקרובות. גם אם הכללים אומרים שהמידע שלך פרטי זה לא אומר שהוא כזה, ראה ערך חברת at&t שנתנה ל-NSA יד חופשית במרכז התקשורת שלה.
— אריק
אריק,
2. קלנועיות מפריעות לי לסוע בכביש, כנ"ל לגבי קטנועים. האם צריך לאסור על תנועתם?
לא.
חופש תנועה כולל את הנזק שעשוי להגרם לאחרים מאותו חופש. חופש התנועה הוא החובה של אחרים לא להפריע לי לנוע.
3. אני חושש שאתה טועה; מערכת כזו תגרום רק לנזק ומוות מיוחר.
4. מה שקורה כעת בארצות הברית רק מדגים שעוד מספר שנים תהיה קריסת מערכות. מי שהפרטים שלו נחשפים לא קשור כלל לטרור ו\או לפשיעה. הפושעים חכמים מספיק להתחמק מהטכנולוגיה, כמו ששאר התושבים יהיו בתוך 10 שנים.
זה הזכיר לי סיפור ב"הטכנאי הצעיר" (כתב עת מדעי טכנולוגי לנוער שיצא בשנות ה-40 וה-50 (ראה http://www.zeevgalili.com/?p=592).
שם סופר סיפור על נער שמגיע למקום דמיוני בו מהירות האור היא 60 קמ"ש. לצד הכביש עומד שוטר ליד תמרור שאומר שמגבלת המהירות היא 60 קמ"ש. הנער שואל את השוטר "מה תעשה לי אם אסע מהר יותר?" והשוטר עונה ש"אי אפשר לסוע מהר יותר מ-60 קמ"ש".
עופר,
מכיר ועוד איך את 'הטכנאי הצעיר' ומחזיק בגאווה עותק.